פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר לח ב

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר לח ב

סעיף ב[עריכה]

כל תנאי צריך להיות בו ארבע דברים, ואלו הן: שיהיה כפול^א, ושיהיה הן שלו קודם ללאו (גיטין עה,א), ושיהיה התנאי קודם למעשה^ב, ושיהיה התנאי דבר שאפשר לקיימו (ב"מ צד,א). ואם חסר התנאי אחד מהם, הרי התנאי בטל, וכאילו אין שם תנאי כלל, אלא תהיה מקודשת מיד, כאלו לא התנה כלל. (הזכיר לאו קודם להן וחזר והזכיר הלאו אחר הן, הוי תנאי כאילו הזכיר הן קודם ללאו^ג) (הר"ן פרק מי שאחזו).

משנה קידושין סא,א: ר' מאיר אומר: כל תנאי שאינו כתנאי בני גד ובני ראובן - אינו תנאי, שנאמר: ויאמר... אליהם אם יעברו בני גד ובני ראובן, וכתיב: ואם לא יעברו חלוצים; רבי חנינא בן גמליאל אומר: צריך הדבר לאומרו, שאלמלא כן, יש במשמע שאפי' בארץ כנען לא ינחלו.

גיטין עה,א: מתקיף לה רבא... מכדי כל תנאי מהיכא גמרינן להו? מתנאי בני גד ובני ראובן, מה התם תנאי קודם למעשה, אף כל תנאי קודם למעשה... מתקיף לה רב אדא בר אהבה... מכדי כל תנאי מהיכא גמרינן להו? מתנאי בני גד ובני ראובן, מה התם תנאי בדבר אחד ומעשה בדבר אחר, אף כל, לאפוקי הכא דתנאי ומעשה בדבר אחד.

ב"מ צד,א: כל המתנה על מה שכתוב בתורה - תנאו בטל, וכל תנאי שיש מעשה בתחילתו - תנאו בטל, וכל שאפשר לו לקיימו בסופו והתנה עמו מתחילתו - תנאו קיים.

סיכום התנאים: 1. תנאי כפול. 2. הן קודם ללאו. 3. תנאי קודם למעשה. 4. תנאי שאפשר לקיימו. 5. לא להתנות על מה שכתוב בתורה חוץ מבממון (לגמ"ר ולרמ"א סע' ה אף על תקנות דרבנן). 6. לרמ"א סע' ד – שלא יהא התנאי והמעשה בדבר אחד. [אין צורך בקידושין שהמעשה יוכל להיעשות ע"י שליח]

א. מקדש ע"י שליח: רשב"א,ר"ן,ב"ש – לא צריך לכפול התנאי, כי לא התרצה למנות השליח אלא בתנאי זה^[1].

ב. תנאי קודם למעשה: רמב"ם: העיקר שהאמירה תהיה לפני מעשה הקידושין, אך בתוך האמירה אפשר להקדים את אמירת המעשה לאמירת התנאי.

ראב"ד,רמב"ן,ר"ן,תוס',שו"ע: צריך שגם אמירת התנאי תקדם לאמירת המעשה.

ט"ז,ב"ש: נתן הקידושין ואח"כ התנה והקדים התנאי למעשה הוי קידושין משום שכל עוד לא אמר, המעות הן פיקדון, וא"כ לפני מעשה הקידושין הקדים אמירת התנאי לאמירת המעשה, אולם הנותן מתנה ואח"כ תוכ"ד מקדים התנאי לאמירת המעשה התנאי בטל משום שקיים המעשה לפני שהתנה.

ג. לאו-הן-לאו: גיטין עה,ב: אמר רבא: אם לא מתי לא יהא גט, אם מתי יהא גט, אם לא מתי לא יהא גט: אם לא מתי לא יהא גט - לא מקדים איניש פורענותא לנפשיה, אם מתי יהא גט אם לא מתי לא יהא גט - בעינן הן קודם ללאו.

ר"ן: שכ"מ שפתח בלאו וחזר והקדים הן ללאו, אע"פ שהקדים הלאו כדי לא לפתוח בפורענות תנאו קיים משום שגמר בלאו.

רמ"א,ח"מ: דין זה נכון בכל אדם.

ב"ש: דוקא במקרה שהיה צורך להקדים בלאו כדי לא לפתוח בפורענות.

ח"מ,ב"ש: מדברי הר"ן משמע שבכל אופן יש לסיים בלאו, ודוקא כך מועיל משום שתופסים לשון אחרון.

אפשר לקיים ע"י שליח: כתובות עד,א: בקידושי ביאה אפשר להתנות אע"פ שאינם יכולים להתקיים ע"י שליח, כיוון שהוקש לשאר הוויות שבהן ניתן לקיים ע"י שליח.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]