פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר לח ד

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר לח ד

סעיף ד[עריכה]

י"א דלא בעי שיהיה בתנאי ארבעה דברים אלו אלא במקום דאתי מינייהו חומרא, ולא היכא דאתי מינייהו קולא (רמב"ן,רשב"א). הגה: וי"א עוד דאע"ג דאיכא כל הני ד' דברים, בעינן ג"כ שיהיה התנאי בדבר אחד והמעשה בדבר אחר, אבל אם הכל הוא בדבר א', אינו תנאי^א (הרא"ש והטור מגיטין עה,ב). ויש לחוש לדבריו לחומרא. התנה עמה שתאכל חזיר^ב או שאר איסור דאורייתא, מקרי אפשר לקיימו (טור). אבל התנה עמה שתבעל לאסור לה^ג, מקרי אי אפשר לקיימו, שאחר לא יתרצה לה (שם,גיטין פד,א). אבל אם התנה עמה שפלוני יתן לו חצירו, או ישיא בתו לבנו, מקרי אפשר לקיימו, דהרי תוכל ליתן לפלוני ממון הרבה עד שיתרצה לדבר (גם זה שם,רמב"ם). (ועיין לקמן סי' קמ"ג סעיף י"ב).

תנאי התנאים: רמב"ם: צריך את תנאי התנאים בכל התחומים.

שו"ת רי"ף,רמב"ן,רשב"א: מעיקר הדין לא צריך, ורק בגיטין וקידושין מחמירים לשני הצדדים. אין הלכה כר"מ אלא שבגיטין וקידושין מחמירים.

תוס',רא"ש^[1]: בממון צריך, אך בגיטין וקידושין מחמירים לשני הצדדים.

שו"ע: הביא דעת הרמב"ן ב'יש אומרים'.

ש"ג,שו"ע: לחולקים על הרמב"ם אין צורך באף אחד מהתנאים.

מ"מ,ר"ן,ב"ש: צריך תנאי קודם למעשה ושאפשר לקיימו^[2]. ב"ש – וכן משמע מהרמב"ם בדעת החולקים ומהרא"ש, והטעם הוא שתנאים אלו נלמדים מסברא.

א. תנאי ומעשה בדבר אחד:

גיטין עה,א: מתקיף לה רב אדא בר אהבה... מכדי כל תנאי מהיכא גמרינן להו? מתנאי בני גד ובני ראובן, מה התם תנאי בדבר אחד ומעשה בדבר אחר, אף כל, לאפוקי הכא דתנאי ומעשה בדבר אחד.

רמב"ם,שו"ע: התנאי קיים. לא קי"ל כרב אדא בר אהבה למסקנה.

תוס',ר"ן: התנאי בטל, ומדובר דוקא כשהתנאי סותר למעשה. כגון: הרי את מגורשת אם השטר שלי, שמגרשה רק משעה שתחזיר לו הגט, ואז כבר אינה יכולה להתגרש משום שהגט נשאר שלו. אם נבאר אף באינו סותר, כגון: ע"מ שתחזירי לי הגט, יקשה כיצד חלה מתנה ע"מ להחזיר.

רא"ש: התנאי בטל, ומדובר אף כשאינו סותר.

רמ"א: יש לחוש לחומרא שהתנאי בטל.

דרישה,ח"מ: ביארוהו כתוס' כשהתנאי סותר. עוד ביאר הח"מ, שהרמ"א עוסק דוקא בקידושי שטר, כי בקידושי כסף הקידושין בטלים מהדין שא"א לקדש במתנה ע"מ להחזיר. הב"ש דוחה שהואיל והמעשה קיים והתנאי בטל שוב אין זו מתנה ע"מ להחזיר.

ב"ש: הביא שני ההסברים, ולהלכה כתב שיש לחוש לכל שלוש הדעות. מקדש בשטר ואמר ע"מ שתחזירי – לרמב"ם ולתוס' מקודשת אם תקיים התנאי ולרא"ש התנאי בטל ומקודשת בכל מקרה; אם תחזירי – לרמב"ם התנאי קיים^[3] ולתוס' ולרא"ש התנאי בטל ומקודשת בכל מקרה; מקדש בכסף ואמר ע"מ שתחזירי - לרמב"ם ולתוס' מקודשת אם תקיים התנאי ולרא"ש התנאי בטל ומקודשת בכל מקרה; אם תחזירי – לרמב"ם אינה מקודשת משום שהתנאי קיים והוי מתנה ע"מ להחזיר ולתוס' ולרא"ש התנאי בטל ומקודשת בכל מקרה.

ב. שתאכל חזיר: מדוע אינו בטל מצד מתנה על מה שכתוב בתורה?

ב"ש: ביכולתה לא לאכול ולא להתקדש, לעומת המקדש ע"מ שלא יתחייב בעונה שמועד התנאי הוא לאחר הנישואין וא"כ ודאי יעקר הדין.

דרישה: עונה היא עיקר האישות, ודוקא בכך נחשב עוקר הדין.

ג. תיבעל לאסור לה:

גיטין פד,א: הרי זה גיטיך ע"מ שתאכלי בשר חזיר, מהו? אמר אביי: היא היא; רבא אמר: אפשר דאכלה ולקיא... מיתיבי: הרי זה גיטך ע"מ שתבעלי לפלוני, נתקיים התנאי - הרי זה גט, ואם לאו - אינו גט, על מנת שלא תבעלי לאבא ולאביך - אין חוששין שמא נבעלה להן; ואילו על מנת שתבעלי לאבא ולאביך לא קתני, לאביי ניחא, לרבא קשיא! אמר לך רבא: בשלמא בשר חזיר - אפשר דאכלה ולקיא, פלוני - נמי אפשר דמשחדא ביה בממונא, אלא אבא ואביך בדידה קיימא? נהי דאיהי עבדא איסורא, אבא ואביך מי עבדי איסורא.

טור,רמ"א: התנה בקידושין שתיבעל לאסור לה נחשב תנאי שאי אפשר לקיימו. הגמ' עוסקת בגירושין ויש ללמוד ממנה לקידושין.

ח"מ א: בתנאי אם – לאביה בטל ולפלוני קיים^[4]. בתנאי ע"מ – גם לפלוני בטל. בתנאי אם הקידושין חלים רק לאחר הביאה, ולא אומרים שיכולה לא לגלות לו שהתקדשה למישהו בתנאי זה.

ח"מ ב: גם באם וגם בע"מ – לאביה בטל ולאביו ולפלוני קיים. הקידושין חלים רק לאחר הביאה, ואומרים שיכולה לא לגלות וכך תוכל לרצות את אביו.

ב"ח: גם באם וגם בע"מ – לאביו ולאביה בטל ולפלוני קיים. בעת הביאה חלים הקידושין ולא אומרים שיכולה לא לגלות משום שתולים שיוודע, אמנם בפלוני אפשר לקיים התנאי לאחר מות הראשון ולכן התנאי קיים.

דרישה: גם באם וגם בע"מ – בטל אפילו לפלוני. בעת הביאה חלים הקידושין וא"כ היא אשת איש ואסורה לכולם, ולא אומרים שיכולה לא לגלות.

ב"ש: הביא דעת הדרישה ודעת הטור ע"פ הב"ח.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]