פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר לח ה

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר לח ה

סעיף ה[עריכה]

התנה בשעת הקדושין שלא יהא לה שאר וכסות, תנאו קיים, ואינו מתחייב לה בהם (כר' יהודה כתובות נו,א). אבל אם התנה שלא יתחייב בעונה, תנאו בטל וחייב בה^א (רש"י,ר"ן, דלא כמרדכי). הגה: דכל המתנה על מה שכתוב בתורה, ואינו ממון, תנאו בטל (ד"ע). וי"א דכל מאי דתיקון רבנן הוי כמ"ש בתורה^ב (הגהת מרדכי ריש הכותב^[1]).

א. עונה: רש"י,ר"ן,שו"ע: אי אפשר להתנות משום שצער הגוף לא ניתן למחילה.

תוס',ב"ש: אמנם יכול להתנות "שתפטריני מעונה".

מרדכי: אפשר להתנות משום שאשה יכולה למחול על עונתה.

ב. תקנות דרבנן: הגמ"ר,רמ"א: אי אפשר להתנות משום שעשו חיזוק לדבריהם. הרמ"א כתב שהוי כשל תורה והח"מ העיר שבהגמ"ר כותב "יותר משל תורה" ונפק"מ שבדרבנן אף בדבר שבממון אי אפשר להתנות.

ב"ש: אפשר להתנות. כל הפוסקים חלקו על הגמ"ר. הגמ"ר יישב בכך את הקושי מדוע אי אפשר להתנות לא לירש את אשתו, אולם שאר הפוסקים כתבו, כמבואר בסי' סט, שדוקא אחר הנישואין א"א להתנות משום שהירושה עוברת מעצמה וכמו שבן לא יכול להתנות לא לירש את אביו.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]