פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר לח י
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף י[עריכה]
אמר: על מנת שיאמר: הן, אף על פי שאמר בתחלה: איני רוצה, כל שחזר ואמר: הן, נתקיים התנאי (רמב"ן,רשב"א). (ולכן לעולם הוי ספק, עד שימות האבא). והאומר: ע"מ שישתוק, אם שתק בשעת שמיעה, מקודשת, אף על פי שחזר ומיחה (קידושין סג,א). הגה: מיהו אם לא היה בביתו כששמע, וכשבא לביתו מיחה, הוי מחאה, דמה ששתק בתחלה משום שלא היה בביתוב (כך משמע בריב"ש סי' י"ד, וקנ"ג). ואם מיחה בשעת שמיעה, אפילו חזר ונתרצה, אינה מקודשת (רמב"ן,רשב"א). מת האב עד שלא שמע, מקודשת (ר"ן). והאומר: ע"מ שלא ימחה, כל זמן שמיחה נתבטל התנאי, ואפילו נתרצה בשעת שמיעה (רמב"ן,רשב"א). (וי"א דאם אמר: הן, פעם אחת, שוב אינו יכול למחות) (טור).
חזרה: ראה סיכום לסע' יא.
א. רמ"ה: יכולה להתייבם או לחלוץ ממה-נפשך. ב"ח,ח"מ,ב"ש – הקשו מדוע יכולה לחלוץ, הרי אם האב לא יאמר יש חשש שיבוא מכך קלקול כמבואר בסי' קנו.
ב. לא היה בביתו: ריב"ש: אב הנמצא במקום אחר ושומע שביתו התקדשה אינו צריך למחות שלא במקומו אלא כשיבוא לביתו.
רמ"א: למד מכך לגבי בן המקדש על תנאי שישתוק אביו, ששתיקה מחוץ לביתו אינה נחשבת.
ח"מ,ב"ש: אין ללמוד מביתו, וכאן שתיקתו מועילה ושוב אינו חוזר.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.