פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר לח יח
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף יח[עריכה]
על מנת שאראך מנה, אינה מקודשת עד שיראנה מנה שלו (משנה קידושין ס,א). ואפילו הראה לה מנה שיש לו בעסקא מאחרים, אינה מקודשת (ס,ב). הגה: וי"א דאפילו הגיע מחלקו מן הריוח מנה, אינה מקודשת, מאחר שעדיין לא חלקוא (ר"ן פרק האומר). הראה לה מנה משלו, והיא משועבדת לבעל חוב, מקודשתב (ר"י בשם הרמ"ה). לא היה לו בשעת קדושין, והרויח אח"כ והראה לה, י"א דמקודשתג (טור,רמ"ה, דלא כרא"ש). אבל באומר לה: ע"מ שיש לי, לכ"ע בכה"ג אינה מקודשת (סברת הרב), ולא חיישינן דילמא מראה לה בתר הכי למהוי ספק קדושיןד (טור). אמר לה: ע"מ להביא לה ר' זוז, דינו כמו בע"מ שאראך מנה, וצריך להיות משלו (הרשב"א בתשובה, הובאה בב"י).
א. עיסקא: ר"ן,רמ"א: אינה מקודשת אפילו אם בחלקו יש מנה, מאחר שעדיין לא חלקו.
ב"ש: בר"ן מבואר שמדובר דוקא טרם הגיע זמן החלוקה, שאז חלקו משועבד לעיסקא. וצריך להעמיד דוקא כשקיבל עיסקא עם אדם נוסף, אחרת רשאי לחלק העיסקא כשרוצה, כמבואר בחו"מ.
ב. קרקע משועבדת: ריטב"א,יד אפרים – גם נחשב שלו ומקודשת משום שמסתמא יסלקה במעות.
ג. הרויח אח"כ: רמ"ה,רמ"א: מקודשת.
רא"ש: אינה מקודשת. אחרת אין גבול לדבר ולעולם יאמר שעוד יראה בעתיד. ב"ש – אע"פ שב"אתן" זמנו רק עד י"ב חודש, שם לאחר זמן זה אם יש לו ואינו נותן הריהו מורד משום שחייב לשאתה תוך י"ב חודש, אך כאן התנאי מועיל גם אם אין לו וירויח בעתיד וכשאין לו אינו מורד. ולדעת הרמ"ה יש לומר שגם כאן התנאי הוא רק עד י"ב חודש כי ודאי לא התנו שיוכל לעגנה כל חייה.
ב"ש: הביא שתי הדעות.
ד. לחשוש שהראה לה: רי"ו,רמ"א: בע"מ שיש לי לא חוששים שהראה לה. גירסתנו היא "דילמא מראה לה" אך הב"י והב"ש כתבו שיש לגרוס "הראה".
רא"ש,רי"ו,שו"ע סע' יב: בע"מ שאעשה עימך כפועל, אם אין עדים מקודשת מספק.
ח"מ: ההלכות סותרות וצ"ע על הרמ"א.
ב"ש: מיישב שבאעשה עימך הוי ספק משום שהתנאי בקום עשה והבעל אומר שהתנאי התקיים ובידו לקיים והיא אינה יכולה להכחישו, ונחלקו בכך בסע' לט הרמב"ן והר"ן ולכן הוי ספק, ואילו בע"מ שיש לי התנאי בקום עשה והבעל אומר שלא התקיים, ומקרה זה מקביל לתנאי בשב ואל תעשה ואומר שנתקיים התנאי שנאמן אפילו כשאינה יכולה להכחישו וכ"ש כשיכולה ואינה מכחישה. ומקשה על הח"מ שרי"ו הביא את שני הדינים, ועוד שמקור ההלכה באעשה עימך הוא מתוספתא ואין חולק.
רש"ל: מיישב שבע"מ שיש לי חייב להראות מיד ואם לא הראה התנאי בטל. הב"ש הביא גם את תירוצו ואילו הח"מ דחה מדברי השו"ע בסע' לו שבע"מ שאתן לך חוששים שיתן בעתיד. הב"ש סקס"א דחה דחייתו שבע"מ שאראה צריך להראות מיד אך בע"מ שאתן מסתמא כוונתו לתת בעת הנישואין.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.