פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר לח לה
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף לה[עריכה]
המקדש על תנאי, וחזר אחר כמה ימים וביטל התנאי, אע"פ שביטלו בינו לבינה שלא בפני עדים, בטל התנאי והרי היא מקודשת סתם. וכן אם היה התנאי מן האשה וביטלה אותו בינה ובינו, בטל התנאיא (רמב"ם, דלא כרשב"א). לפיכך המקדש על תנאי ובעל סתםב, או כנס סתםג, הרי זו צריכה גט אע"פ שלא נתקיים התנאי, שמא ביטל התנאי כשבעל או כשכנס (משנה כתובות עב,ב). (ואם קדשה אחר, צריכה גט משניהם) (ד"ע).
א. ביטול תנאי: רמב"ם,שו"ע: אפשר לבטל אפילו בינו לבינה. כתובות עב,ב: "קידשה על תנאי וכנסה סתם, רב אמר: צריכה הימנו גט, ושמואל אמר: אינה צריכה הימנו גט. אמר אביי: לא תימא טעמיה דרב, כיון שכנסה סתם אחולי אחליה לתנאיה, אלא טעמא דרב, לפי שאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות". מוכח שעכ"פ אם ימחל יועיל ותהא מקודשת.
ר"ן,ב"ש: מנמקים שכיוון שהתנה להנאתו כוונתו שיתקיים התנאי ויבטלו הקידושין רק אם יקפיד ברגע שיראה שלא נתקיים התנאי, ולכן אם בשעת הראייה יקפיד שוב לא יוכל לבטל התנאי, חוץ מתנאי שבממון שמועילה מחילה אפילו לאחר מכן מטעם שהריהו כאומר התקבלתי וכאילו נתקיים התנאי.
ראב"ד: אפשר לבטל רק בעדים. הרא"ש סובר כרמב"ם וכראב"ד שאפשר לבטל.
רשב"א: אפשר לבטל רק תנאי שבממון. ומיישב הגמ' ששם אינו מבטל התנאי אלא חוזר ובועלה לשם קידושין חדשים ללא התנאי.
ב. בעל: ב"ש: דוקא כשכנס ובעל, אך אם בעל בלבד לא חוששים שביטל התנאי אלא בעל לשם זנות. התוס' והר"ן פירשו שכנס היינו ללא בעילה, ולפי"ז יש לומר שבעל היינו כנס ובעל ואילו בבעל בלבד הדין שונה.
ב"ח: אף כשבעל בלבד הוי ספק.
ג. כנס: רי"ף,רמב"ם,תוס',ר"ן,שו"ע: מדובר אף בכנס ולא בעל. הלכה כר' אלעזר בדף עד,א החולק על אביי וסובר שבבעל לכו"ע מקודשת ולא נחלקו רב ושמואל אלא בכנס ולא בעל, והלכה כרב שצריכה גט. ב"ש – הטעם שצריכה גט מספק הוא שמסופקים אם כנס בלי להתנות משום שמחל התנאי או משום שחשב שהתקיים התנאי, אך לא מטעם חשש שקידש כעת מחדש, שהרי מדובר אף בלא בעל. לכן יש לחשוש אף כשלא היו כעת עדי יחוד, כפי שכתב הרמב"ם.
ב"ש: אם ידע שלא התקיים התנאי וכנס ובעל הוי קידושין גמורים משום שאאעב"ז וקידשה כעת בביאה, אך אין לה כתובה כי לענין כתובה ודאי התכוון על דעת התנאי, ואם רק כנס, על-כרחך כוונתו לקדשה בקידושין הראשונים ע"י מחילת התנאי, ויש להסתפק אם מוחל לגמרי ואז יש לה גם כתובה, וכן דעת רש"י, או שמוחל רק לענין הקידושין ולא לענין הכתובה, וכן דעת התוס'. ראה סיכום לסע' לו, שלדעת הח"מ אף כשיודעים שלא התקיים התנאי מקודשת רק מספק.
רשב"א,רא"ש: מדובר דוקא בבעל. כאביי שנחלקו דוקא בבעל משום אאעב"ז. הם מבארים באביי שטעמו שמא כעת קידש מחדש בביאה, ולפי"ז מדובר דוקא בהיו כעת עדי יחוד. לדעת הרשב"א אי אפשר לבטל תנאים, וא"כ כל שלא בעל ודאי התנאי קיים.
התנה גם לפני החופה: ח"מ בשו"ע: אינה מקודשת. כן פשט הגמ' והשו"ע שעסקו דוקא בקידש בתנאי ובעל סתם, משמע שאם גם בעל בתנאי אינה מקודשת.
תוס': בכל זאת מקודשת, והתנאי היה רק לגבי הכתובה ולא לגבי הקידושין. לפי"ז אם יתנה בפירוש על הקידושין לא תהא מקודשת.
ש"ג: מקודשת אפי' פי' שמתנה על עצם הקידושין. כי ודאי בביאה מתכוון לקדש כדי שלא תהא ביאת זנות.
ב"ש: הביא דעות התוס' והש"ג. עיין רמ"א קנז,ד שמ"מ כשיש אח מומר אפשר לקדש על תנאי שאם תיפול לפניו ליבום אינה מקודשת, וכתב הב"ש שאפילו אי"צ לחזור ולהתנות בחופה כיוון ששם לא נחשב ביאת זנות, ולדעת הב"ח צריך.
אשה שהתנתה ואח"כ כנס סתם: נו"ב – חידש להלכה ולא למעשה שדוקא כשאין הפסד אומרים שאאעב"ז כגון המקדש אשה על תנאי שאם ירצה יגרשה ופטור מכתובה, משא"כ אשה במקום שיש לה הפסד, ואולי בכל אשה נחשב כהפסד משום שאינה יכולה להתגרש לרצונה.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.