פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר לח לט
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף לט[עריכה]
האומר לאשה: הרי את מקודשת לי חוץ מפלוני, כלומר שלא תאסר עליו, אלא תהיה אשת איש לכל העולם ולפלוני כפנויה, הרי זו מקודשת מספקא (גיטין פב,ב ע"פ רמב"ם, דלא כתוס' ור"ן). אבל אם אמר לה: הרי את מקודשת לי ע"מ שתהיה מותרת לפלוני, ה"ז מקודשת ותהיה אסורה עליו כשאר העם, מפני שהתנה בדבר שאי אפשר לקיימו (רמב"ם). הגה: אם חולקין אם נתקיים התנאי או לא, י"א דכל תנאי שהוא בקום עשה אין אחד מהם נאמן לומר שקיים התנאי שהיה עליו לקיים, אלא צריך עדים; אבל תנאי שהוא בשב ואל תעשה, כל אחד מהם נאמן, אם אין שכנגדו מכחישוב (הר"ן פרק האומר בשם האחרונים). וי"א דאפילו בקום עשה נמי נאמן, כל שאין כנגדו מכחישו (הרמב"ן ורי"ו בשם רמ"ה).
א. חוץ מפלוני: גיטין פב,א: משנה: המגרש את אשתו, ואמר לה הרי את מותרת לכל אדם אלא לפלוני - ר' אליעזר מתיר, וחכמים אוסרים. גמרא: בעי רבי אבא: בקידושין היאך?... הדר פשטה: בין לרבי אליעזר בין לרבנן, בעינן ויצאה והיתה. אמר אביי: אם תמצא לומר איתא לדרבי אבא...
רמב"ם,שו"ע: מקודשת מספק. אע"פ שרבי אבא פשט ספיקו, מדברי אביי משמע שעדיין הספק קיים.
תוס',ר"ן: אינה מקודשת. כרבי אבא שמקישים לגירושין ושם חכמים פסקו שאינה גרושה. הב"ש הביא גם דעתם.
ב. קיום תנאים: ב"ש: א. שניהם אומרים שנתקיים: נאמנים. רשאים למחול על התנאים, וא"כ אף אם לא נתקיים מ"מ מחלו.
ב. שניהם אומרים שלא נתקיים: אם התנאי בקום עשה נאמנים לומר שלא עשו אך בתנאי בשב ואל תעשה נראה שאינם נאמנים שעשו. וראיה לכך מכך שבמגרש בתנאי שב ואל תעשה מותרת להינשא ולא חוששים שעברה ועשתה. הפת"ש חולק ודוחה שדוקא בגיטין אנן סהדי שלא תעבור על התנאי כדי שלא תעבור על איסור אשת איש ויהיו בניה ממזרים משא"כ כאן.
ג. מכחישים זא"ז: האומר שלא נעשה מעשה נאמן. לכן בתנאי שוא"ת מקודשת ובתנאי קום ועשה אינה מקודשת. ולדעת הב"ח ספק מקודשת. אך הפת"ש מדייק מהרמ"א האומר שבשוא"ת נאמן אם אין השני מכחישו, שאם מכחישו אינו נאמן. נראה שלדעתו כששניהם מכחישים תמיד הוי ספק.
ד. אחד אומר נתקיים והשני לא יודע: בתנאי שוא"ת נאמן ומקודשת, ובקום עשה לדעת הרמב"ן נאמן ומקודשת ולדעת הר"ן אינו נאמן ואינה מקודשת ולכן פסק השו"ע בסע' יב שהיא ספק מקודשת (באומר שדיבר עליה לשלטון), וכן הרמ"א כאן הביא שתי הדעות.
ה. אחד אומר לא נתקיים והשני לא יודע: בתנאי קום ועשה נאמן ואינה מקודשת (לכן בסע' יח פסק בע"מ שאראך שאינה מקודשת ולא חוששים שהראה), ובתנאי שוא"ת נראה שלכו"ע אינו נאמן ומקודשת. ב"ש – נראה שהרמב"ן יודה שלא חוששים שקם ועבר על התנאי וחלק דוקא כשטוען שקם וקיים התנאי. נראה שלפת"ש גם כאן הרמב"ן יחלוק, שהרי לשיטתו לא תולים שמסתמא לא עבר על התנאי אלא בגיטין.
לסיכום בהכחשה: ב"ש: הטוען שלא נעשה מעשה תמיד נאמן. הטוען שנעשה – אם השני מכחישו אין הראשון נאמן, ואם השני לא יודע לדעת הרמב"ן הראשון נאמן לקיים התנאי אך לא לבטלו ולדעת הר"ן אינו נאמן גם לקיימו.
פת"ש: אם השני מכחיש הוי ספק, ואם אינו יודע – לדעת הרמב"ן נאמן ולר"ן רק אם טוען שלא נעשה מעשה, אחרת הוי ספק.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.