פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר לט ג
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ג[עריכה]
המקדש את האשה על מנת שאין בה מומין, ונמצאו בה א' מן המומין הפוסלים בנשים, אינה מקודשת. נמצא בה מום אחר חוץ מאותן המומין, אע"פ שאמר: מקפיד אני אפי' על זה, הרי זו מקודשת (משנה כתובות עב,ב).
ע"מ שאין בה כל מום: ב"ש – כל מום מעכב, כמו בנדרים.
חרשת וכבדת שמיעה: נו"ב – נחשב מום אפילו כשלא התנה. לא הוזכר במשנה משום שאם קידשה ודאי ראה והתפייס, כי מתקדשת רק ע"י רמזים, אך נפק"מ לשידכה ולא ידע, שיכול לבטל ופטור מהקנס. כבדת שמיעה הוי מום אם צריך לצעוק אליה באופן שנשמע קולו לשכנים משום שאז כשידבר עימה על עסקי תשמיש יצטרך לצעוק וישמעו.
אף ארוך ועיניים סגורות: חוות יאיר – הכל הולך אחר מה שבעיני רוב בני אדם נחשב מום גדול. לכן אם אפה גדול מאוד באופן שלועגים עליה וכן עיניה סגורות באופן הנחשב מום גדול אינה מקודשת כלל אפילו כשלא התנה. ואם אפה ארוך מעט באופן שלא לועגים עליה, אך גדול משיעור אצבע קטנה שלה (המשנה בבכורות מגדירה שמעבר לכך הוי מום בכהנים), אם לא התנה אין זה מום כלל, ואם התנה הוי ספק.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.