פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר מד ד
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ד[עריכה]
סריס שקידש, בין סריס חמה בין סריס אדם (יבמות עט,ב), וכן אילונית שנתקדשה, הוי קדושין (ר"ת), ויש אומרים שאילונית ודאית אינה מקודשת (תוס',רא"ש יבמות ב,ב).
אילונית: רמב"ם: מקודשת.
ר"ת: מקודשת מדרבנן. הו"ד בנ"י יבמות ב,א. שם וכן בב"ש מבואר שמקודשת רק מדרבנן.
תוס',רא"ש: אילונית ודאית אינה מקודשת, אם לא ידע מכך. משמע שכן פוסק הב"ש לט,ה. במשנה ביבמות ב,ב נאמר שצרתה לא חולצת ולא מייבמת משמע שאינה צריכה גט אפילו מדרבנן, כי אחרת היה לצרתה לחלוץ, ואת המשנה בכתובות ק,ב האומרת שלאילונית אין כתובה ומשמע שגט צריכה לקבל צריך להעמיד בספק אילונית שאין סימניה ניכרים יפה. הטעם שאינה צריכה הוא שגרע משאר המומים ואין אדם מוחל על מום כזה.
שו"ע: סתם כרמב"ם וי"א כרא"ש. הב"ש מבאר שהשו"ע עוסק בבעל שלא הכיר בה שהיא אילונית.
בעל שאין לו גבורת אנשים: חוו"י: אף אם בעל שנמצא סריס לא הוי מקח טעות, צריך להעמיד כאן ביש לו גבו"א, אך באין לו, שאינו יכול כלל לבעול הוי מקח טעות. וכן פסק האג"מ במקום שלא ניתן להשיג גט. וכתב ההיכל יצחק שדעת האחרונים נוטה להקל כחוו"י[1].
שבו"י[2]: לא הוי מקח טעות.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ ועיין ישורון חלק יט עמ' תקיח, שהגרי"ש אלישיב סובר מעיקר הדין כשבו"י אך היקל לענין התרת ממזרים (שספיקם מותר מהתורה) שהדין כן דוקא בזמן הגמרא ואצל בני אדם המתנהגים בצניעות שמוכנים להינשא אף בשביל חו"נ, משא"כ באנשים שאינם שומרי תומ"צ בזמננו, שהשנים אינן מתביישות להיות עם גבר זר בפרהסיא בעודן תחת בעליהן, ולא באים בברית הנישואין בשביל חו"נ בלבד, והכל יודעים למה כלה נכנסת לחופה. עין עוד בסיכום לסי' סא,א שלדעת הפת"ש חופה אינה תופסת במי שאין לו גבו"א, ולפי"ז לכאורה פשוט שהוי מקח טעות וגם הקידושין לא יתפסו, וצ"ע. ואולי לחיות בלא חופה לא גרע מחייבי לאוין שלא הוי מקח טעות.
- ↑ חוו"י סי' רכא; אג"מ אה"ע א,עט ענף ד; היכל יצחק ח"ב כה,ח; שבו"י א,קא