פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר מד יב
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף יב[עריכה]
המקדש מי שחציה שפחה וחציה בת חורין, צריכה גטא (כרב חסדא גיטין מג,א). ואם עד שלא נתן לה גט, נשתחררה, ואחר כך קידשה אחר, מקודשת לשניהם, וצריכה גט משניהם (מחל' שם;פסיקת רמב"ם ורא"ש), או מגרש ראשון ונושא שניב (רמב"ם). ואם מתו, אחיו של אחד חולץ, ואחיו של שני או חולץ או מייבם (טור).
א. המקדש חציה שפחה וחציה ב"ח:
גיטין מג,א: דרש רבה בר רב הונא: כשם שהמקדש חצי אשה אינה מקודשת, כך חציה שפחה וחציה בת חורין שנתקדשה - אינה מקודשת. א"ל רב חסדא: מי דמי? התם שייר בקנינו, הכא לא שייר בקנינו. הדר... ודרש:... קדושיה קדושין; מ"ט? התם שייר בקנינו, הכא לא שייר בקנינו. אמר רב ששת: כשם שהמקדש חצי אשה אינה מקודשת, כך חציה שפחה וחציה בת חורין שנתקדשה - אין קידושיה קידושין... נתקדשה לראובן ונשתחררה, וחזרה ונתקדשה לשמעון, רב יוסף בר חמא אמר ר"נ: פקעו קדושי ראשון, ר' זירא אמר רב נחמן: גמרו קדושי ראשון.
רא"ש: מקודשת לגמרי, ולאחר שנשתחררה אם קידשה אחר הוי ספק ומקודשת לשניהם. הלכה כרב חסדא שמקודשת ומ"מ הבא עליה אינו חייב מיתה אלא אשם. ולאחר שנשתחררה אם בא אחר וקידשה לא הוכרעה ההלכה והוי ספק.
רמב"ם: אינה מקודשת לגמרי עד שתשתחרר ואז גמרו קידושיה כקידושי קטנה שגדלה ואינה צריכה עוד קידושין, אך אם בא אחר וקידשה אחר שנשתחררה היא ספק מקודשת לשניהם. לדעת הטור חולק על הרא"ש כי לדעתו אין הקידושין גמורים, אך המ"מ, הר"ן והב"ש ביארו כוונתו שאינה מקודשת לגמרי לחייב מיתה אך ודאי קידושיה גמורים מהתורה כרב חסדא.
לאחר השחרור: ר"ן: הסתפק אם כוונת הרמב"ם שלאחר השחרור מקודשת לגמרי מהתורה או מדרבנן. אם מהתורה קשה מדוע קידושי אחר תופסים בה, ואם מדרבנן קשה מה הנפק"מ בכך הרי בין כה וכה אינה יכולה לצאת ללא גט משום שהיא ספק מקודשת.
מ"מ: כוונתו שמקודשת מהתורה לאחר שיבוא עליה משום שיתכוון לקדשה בביאה, אך אם קידשה אחר לפני שבא עליה היא ספק מקודשת לשניהם. הר"ן הקשה שאפילו חז"ל הסתפקו אם שיחרורה מפקיע את הקידושין ממנה, וא"כ ודאי שלבעלה לא ברור שאינה מקודשת שיתכוון לקדשה בביאה. הב"י יישב שהוא מסופק אם בכלל קידושין תופסים בחצי שפחה ולכן כשמשתחררת מתכוון לקדשה בביאה.
ב"י: כוונתו שאפילו ללא ביאה מקודשת מדרבנן, ואם יקדשה אחר תהא ספק מקודשת לשניהם. מחל' האמוראים אם מקודשת היא רק לענין אם אחר יבוא ויקדשה, אך לגבי בעלה אינו צריך לשוב ולקדשה, ומיד כשמשתחררת גדלו קידושיה עימה אף לפני שבועל, דלא גרע מקידושי קטנה שאין בהם שום צד דאורייתא ובכל זאת גדלים עימה.
ב. מגרש ראשון ונושא שני: רא"ש,טור: מותר גם שהשני יגרשה וישאנה הראשון. לא חוששים שמא יאמרו שמחזיר גרושתו אלא יאמרו שגמרו קידושי הראשון ולא חלו קידושי השני, ועוד יתכן שאין איסור מחזיר גרושתו הואיל ולא היתה אשת איש גמורה.
שו"ע: אסור. הב"ש הביא שתי הדעות.
נפלה ליבום: ב"ח: גם אם יש עוד צרות אפשר לייבם או לחלוץ לה ובכך לפטור שאר צרותיה.
ח"מ,ב"ש: אין לעשות כך, משום שהיא רק באשם ואינה אשת איש גמורה ואיך תפטור צרותיה.
זינתה: טיב קידושין: אינה נאסרת לבעל ולבועל, הואיל ואין בה קידושין גמורים.
אבנ"מ: יש בה קידושין גמורים אלא שפטורה ממיתה. אוצה"פ – לשיטתו נאסרת.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.