פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר מו ב
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ב[עריכה]
וכן אם באו שניםא ואמרו: ראינו כמו שמחת ארוסין, ושמענו הברה, ושמענו מפלוני ששמע מפלוני שנתקדשה פלונית בפני פלוני ופלוני והלכו להם העדים למדינה אחרת או מתוב, הרי זה קול שמחזיק אותה מקודשת (גיטין פט,א). הגה: וי"א דלא הוי קול אלא כששמעו תרי מתרי, אבל חד מתרי, לאג (טור בשם הרא"ש והר"ן והמ"מ בשם הרשב"א). ואין חוששין לקול, אלא כשהוחזק בבית דין שבית דין חקרו בדבר ושמעו שיש ממשות בקול, כמו שנתבאר, אבל כל זמן שלא הוחזק בבית דין לא, אם לא במקום שיש חזקה טובה שנתקדשה, אז לא בעינן הוחזק בבית דין (מהרי"ק שורש פ"ז). ויש לבית דין לחזור (ולדקדק) אחר הקול, כדי לברר אם יש בו ממשותד (ב"י בשם התשב"ץ ובשם הרשב"א).
עדות מפי עדים שבמד"ה: מהר"ל,ב"ח,ב"ש: מועיל דוקא במקום שיש גם קול הברה בעיר.
ב"ש: לשו"ע צריך גם שיראו שמחה, אך הרא"ש, רי"ו והטור לא מצריכים.
תנאי הקול: טור: גם באופן זה של קול צריכים שיאמרו נתקדשה היום ולפלוני.
ר"ן: לא צריך היום. ב"ש – נראה שגם לא צריך לפלוני, וכן משמע מהרמב"ם והשו"ע.
א. עדים פסולים: רמ"ה: מועיל. הגמ' תולה את השאלה אם מבטלים קול בדין אם צריך עדים כשרים או שמועיל אף נשים, ולהלכה קי"ל שלא מבטלים וא"כ מועיל גם פסולים.
רי"ו: לא מועיל. הב"ש מיישב שע"פ הדין יש לבטל קול אלא שהמנהג לא לבטל. נ"ל מסתימת השו"ע שסובר כרי"ו.
ב. מתו: רמב"ם,שו"ע: מועיל גם כשאמרו שהעדים הראשונים מתו.
רמ"ה: רק כשאומרים שהלכו למד"ה לפי שפוחדים שישובו. הב"ש הביא שתי הדעות.
ג. אחד ששמע משניים: רא"ש,שו"ת רשב"א,רמ"א: דוקא כששניים שמעו משניים.
רמ"ה: אפילו אחד מפי שניים, אך שניים מפי אחד וכ"ש אחד מאחד לא.
ד. יש לבי"ד לברר הקול: ר"ן,ב"ש – דוקא קודם נישואין.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.