פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר מו ח
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ח[עריכה]
קול היוצא אחר הנשואין, או אפילו אחר ארוסין, לומר שנתקדשה לאחר תחלה, אין חוששין לו (גיטין פט,ב). הגה: ואפילו אם יצא קול כבר, שלא הוחזק בבית דין עד לאחר שנתארסה, אין בודקין אחר הקול להחזיקו (כ"כ הב"י בשם הרמב"ן). מיהו אם היא מודה אח"כ שנתקדשה לראשון, אסורה לבעלה (כך משמע מתשובת הרא"ש כלל ל"ה), הואיל ויצא הקול תחלה. הרב נתן טעם לשבח לחלק בין נדון דידן ובין ההיא שאמרה: טמאה אני וכו', (ועיין לקמן ס"ס מ"ח).
הטוענת לאחר קידושיה שנתקדשה בעבר לאחר:
שו"ת רא"ש: אחד הוציא קול שקידש בעבר אשה שנתקדשה כעת, ומחמת היראה שכרה עדי שקר וכתבה ממנו גט, אין בכך הודאה שהיתה מקודשת לו אלא רק רצתה להינצל ממזימותיו.
קשה – משמע שאם היתה מודה היתה נאמנת, והרי בקידושין יב,ב נאמר שאשה מקודשת אינה נאמנת לומר שאימה קידשה אותה בקטנותה לאחר.
ב"י: שם לא ידעה בעצמה שנתקדשה לאחר אלא טענה כן ע"פ אימה. הד"מ דוחה שבסוף סי' מח מפורש שאינה נאמנת, וכן נאמר בנדרים צ,ב שאפילו לומר שזינתה תחתיו אינה נאמנת שמא נתנה עיניה באחר.
רמ"א: מדובר כאן שיצא הקול עוד לפני קידושיה אלא שהוחזק בבי"ד רק לאחר מכן, ובכך נאמנת. הב"ש מקשה שלא מוזכר בתשובה שיצא קול לפני קידושיה.
ח"מ: אכן מהדין אינה נאמנת, אלא שראוי דרך עיצה טובה לחוש לדבריה.
ב"ש: שם מדובר שיחד עם המקדש שכרה העדים, ולכן אם היתה כאן הודאה הרי ששניהם מודים וכמובן נאסרת.
עצמות יוסף: דוקא נשואה אינה נאמנת לחוב לבעלה משום שכבר בא עליה בהיתר עד כה, אך ארוסה שעדיין לא היתה מותרת לו נאמנת לאסור עצמה מדין שוויה אנפשה. המהרי"ט דחה שגם ארוסה כבר אגידה ביה ואינה נאמנת לחוב לבעלה.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.