פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר מז ד

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר מז ד

סעיף ד[עריכה]

אמרה היא מעצמה: נתקדשתי, וחזרה ואמרה: פנויה אני, תוך כדי דיבור, נאמנת^א (כתובות כב,א); לאחר כדי דבור, אינה נאמנת (תוס',רא"ש). ואם נותנת אמתלאה לדבריה, שאמרה כן תחלה כדי שלא יקפצו עליה אנשים שאינם מהוגנים וכיוצא בזה, וראינו בדבריה ממש, הרי זו נאמנת^ב. ואם לא נתנה אמתלאה, או שנתנה ואין בה ממש, אינה נאמנת (כב,א). ואם קדשה אחר, הוי ספק קדושין. לפיכך נותן לה גט ותהיה אסורה עליו ועל הכל, עד שיבא ארוסה (רמב"ם). הגה: וי"א דכל זה מיירי באמרה: נתקדשתי, סתם, אבל אמרה: נתקדשתי לפלוני^ג, שוב אינה נאמנת לומר: פנויה אני, דלאו כל הימנה לחוב לו ולהפקיע עצמו ממנה (רא"ה,ר"ן).

א. תוכ"ד: ריב"ש,בה"ב,ב"ש – אע"פ שבקידושין לא מועיל חזרה תוכ"ד, זה דוקא במעשה קידושין, אך מדיבור שנתקדשה יכולה לחזור.

ב. אמתלא: נו"ב – אמתלא מועילה דוקא כשכעת נסתלק הגורם הראשון כגון שכעת מצאה הגון לה, אך אם שוב נתקדשה לשאינו הגון אינה נאמנת לומר שאז לא נתרצתה לשאינו הגון וכעת שינתה דעתה ונתרצתה.

אב שאמר שקידש ביתו: חכמי פרובינצא^[1]: הסתפקו אם יכול לחזור בו ע"י אמתלא או שמועיל רק לאשה הנאסרת מדין שויה אנפשה בלבד משא"כ אב שהאמינתו התורה ונחשב כעדות.

עיטור,אבנ"מ: יכול לחזור. האבנ"מ מוכיח שגם במקום שהאמינה תורה מועיל כמו שמצינו לגבי אומרת נידה אני. לכאורה יש להוכיח כן משו"ת רשב"א ושו"ע לז,כז. ושמא יש לחלק ששם אין זו אמתלא גמורה שהרי לא מבטל את גוף דבריו אלא מוסיף פרטים שלפיהם נמצאת משמעות דבריו הקודמים בטילה.

רעק"א: אינו יכול לחזור. ההפלאה אומר שאם אשה מעידה בפני בי"ד שהיא נשואה אינה חוזרת באמתלא משום שהיתה נאמנת בעדות, ורעק"א דחה שגם בבי"ד אסורה רק מצד שויה אנפשה, וכתב שיש לקיים דבריו באב שהעיד בבי"ד שקידש ביתו.

ג. נתקדשתי לפלוני: רא"ה,ר"ן,רמ"א: בכך אינה נאמנת לשוב ולומר פנויה אני.

ח"מ: הבין שהם עוסקים אף תוכ"ד ואף לאחר תוכ"ד כשיש אמתלא, ונתקשה מדוע אינה נאמנת במקרים אלו.

ב"ש: הבין שהם עוסקים אחר תוכ"ד שאינה נאמנת אף כשיש אמתלא, אך תוכ"ד ודאי נאמנת. ומנמק שהר"ן לטעמו שסובר שהאומרת גירשתני אינה נאמנת לינשא לאחר.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]