פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר מ ד

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר מ ד

סעיף ד[עריכה]

אמר לה: הרי את מקודשת לי מעכשיו ולאחר ל' יום, ובא אחר ואמר: הרי את מקודשת לי מעכשיו ולאחר עשרים יום, ובא אחד ואמר: הרי את מקודשת לי מעכשיו ולאחר י' ימים, אפילו הם מאה, על הסדר הזה, קדושי כולם תופסין בה וצריכה גט מכל אחד ואחד, מפני שהיא ספק מקודשת מכולן (רמב"ם).

מעכשיו ולאחר שלושים יום:

קידושין נט,ב: לדעת שמואל הוי חזרה; לדעת רב ספק אם תנאי או חזרה; לדעת ר' יוחנן הקידושין מתחילים מיד ונגמרים בסוף. אביי מבאר שלפי רב אין ספק נפרד לגבי כל אדם אם התכוון לתנאי או לחזרה אלא או שלכולם הוי תנאי או שלכולם חזרה. נפק"מ שאם קידש אחת מכאן ועד שלושים יום ואח"כ שניה מכאן ועד עשרים ואח"כ שלישית מכאן ועד עשרה האמצעית ממה-נפשך אינה מקודשת.

רי"ף,רמב"ם,שו"ע: ספק מקודשת לכולם. הרמב"ן נימק ברי"ף שהלכה כרב שמסופקים אם הוי תנאי או חזרה, אך חוששים לר' יוחנן ולכן לא פוסקים כאביי אלא גם האמצעית ספק מקודשת. הר"ן מדקדק מהרמב"ם שהדין כן דוקא בשכלה זמנו של שני בתוך זמנו של ראשון (כי הדגיש "אפילו הם מאה על הסדר הזה" משמע דוקא בסדר זה), והקשה שלדעת ר' יוחנן אף בכלה לאחר מכן מקודשת לכולם, וא"כ א"א להסביר שהרמב"ם פסק כפי שפסק משום שחשש לר' יוחנן. המ"מ נימק שפסק כרב שלא ע"פ אביי, כלומר חוששים לתנאי לחוד ולחזרה לחוד, ובכל אחד יש להסתפק בנפרד אם כוונתו לתנאי או לחזרה. הח"מ כתב את שני החששות, והוסיף שגם לפי הנימוק של המ"מ הדין כן גם בכלה זמנו של שני לאחר זמנו של ראשון, שהרי אם הראשון הוי חזרה והשני תנאי, קידושי השני תופסים לפני הראשון.

ר"ח,רשב"א: מקודשת לכולם. הלכה כר' יוחנן.

רא"ש: ספק מקודשת לראשון ולאחרון. הלכה כרב אליבא דאביי.

כלה זמן שני לאחר זמן הראשון: רמב"ם,שו"ע: לשני ודאי אינה מקודשת.

ח"מ,ב"ש: ספק מקודשת גם לשני, או מצד חשש לר' יוחנן או מצד חשש שהראשון הוי חזרה והשני תנאי.

לחזור מהקידושין תוך ל' יום:

רש"י: לדעת רב יכול. על הצד שהוי חזרה פשוט שיכול, אך גם על הצד שהוי תנאי משמעות התנאי היא עד ל' יום אם לא אחזור בי.

ב"ש: דוקא הוא יכול אך היא לא. בשונה מקידש לאחר ל' יום בלי מעכשיו ששניהם יכולים לחזור.

רמב"ן,שו"ת רשב"א: לדעת רב לא יכול. משמעות התנאי היא עד ל' יום אם לא אמות.

לגרש מיד כשקידש מכאן ולאחר ל' יום:

רמב"ם,שו"ע סע' ג: אפשר^[1].

שו"ת רשב"א: לפוסקים כר' יוחנן אפשר לגרשה מיד ואילו לחולקים אפשר רק לאחר שלושים יום.

רא"ש,מ"מ,ב"י: גם לפוסקים כרב אפשר לגרשה מיד. כן דייק הב"ש מכך שהרא"ש, המ"מ והב"י הבינו שהרמב"ם כרב, והרי לדעתו אפשר מיד. כמבואר למעלה, לדעת רש"י לפי רב אפשר אפילו לחזור ולבטל את הקידושין בלי לתת גט.

ב"ש: יש להחמיר כרשב"א.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]