פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר נה ג
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ג[עריכה]
אירס וכנס לחופה, ולא ברך ברכת חתנים, ה"ז נשואה גמורה, וחוזר ומברך אפילו אחר כמה ימיםא; וצריך לכתוב כתובה קודם כניסה לחופה, ואח"כ יהיה מותר באשתו (רמב"ם).
לגבי היתר כלה בלא ברכה לבעלה עיין בסיכום לסעיף א.
א. ברכה לאחר כמה ימים: הרמב"ם והטושו"ע פסקו שלכתחילה יש לברך ברכת חתנים לפני החופה אולם בדיעבד יכול לברך גם למפרע. לגבי ברכת האירוסין הטור בסי' לד מביא מחלוקת, לדעת הרמב"ם אפילו בדיעבד אי אפשר לברך לאחר האירוסין ואילו לדעת הרא"ש אפילו לכתחילה אפשר לברך לאחר האירוסין. בדעת הרמב"ם מחלקים הפרישה (אות ט) והב"ש שברכת אירוסין לא ניתן לברך למפרע מכיוון שמוזכר בה ענין האירוסין, ואילו בברכת הנישואין לא מוזכר ואינה אלא ברכת השבח ולכן בדיעבד אפשר. ובדעת הרא"ש מחלק הפרישה (אות א) שבברכת אירוסין לא מוזכר עשיית המצווה (כלומר, אינה בלשון ברכת המצוות) ולכן אף לכתחילה אפשר לאומרה לאחר האירוסין, וברכת הנישואין אי אפשר מטעם שצריך חופה הראויה לביאה[1].
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ ובחופה ללא ברכות היא אסורה לבעלה. ואע"פ שלדעת הרא"ש חופת נידה מועילה מ"מ לענין תוספת כתובה אינה מועילה, ומכיוון שאנו רוצים שתועיל גם לענין התוספת יש לברך לפני החופה.