פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר נה ד
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ד[עריכה]
אין הארוס חייב במזונות ארוסתו, אא"כ היתה בת הניזונת מהאחין, שהרי אין לה מזונות מאחיה אלא עד שתארס או עד שתבגור, וזו אינה בוגרת כדי שתזון עצמה (כתובות נג,ב ע"פ רמב"ם). (וי"א דאינו חייב במזונותיה כל עיקר) (טור בשם הרא"ש).
כתובות נג,ב: רב תני: עד דתלקחן לגוברין, ולוי תני: עד דתבגרן... כי פליגי - בארוסה ולא בגר... אמר ליה רב חסדא לרב יוסף: מי שמיע לך מיניה דרב יהודה, ארוסה יש לה מזונות או אין לה מזונות? [גירסת רש"י:] אמר ליה: משמע לא שמיע לי, אלא מסברא לית לה, כיון דאירסה - לא ניחא ליה דתיתזיל; אמר ליה: אם משמע לא שמיע לך, מסברא אית לה, כיון דלא קים ליה בגוה - לא שדי זוזי בכדי. ואיכא דאמרי, אמר ליה: משמע לא שמיע לי, מסברא אית לה, כיון דלא קים ליה בגוה - לא שדי זוזי בכדי; אמר ליה: אי משמע לא שמיע לך, מסברא לית לה, כיון דאירסה - לא ניחא ליה דתיתזיל. [הרי"ף גרס אחרת.]
רש"י,רא"ש: האיבעיא לגבי ארוסה היא המקרה בו נחלקו רב ולוי, אם האחים חייבים במזונות ארוסה, והלכה כרב שלא.
רמב"ם,הנגיד ברי"ף: זוהי איבעיא חדשה, אם הארוס חייב במזונות ארוסתו היתומה, הואיל ואין אחיה חייבים לזונה והלכה שחייב. ר"ן,ח"מ קיב,ג – יתכן שדוקא עד שתבגור, לפי שמזונות אלו הפסידה מחמתו, משא"כ משבגרה שבכל אופן לא היתה מקבלת.
ר"ן ברי"ף: זוהי איבעיא חדשה, אם במקרה שמת הארוס לאחר שהגיע זמן הנישואין ולא נישאו חייבים יורשיו במזונותיה או שזהו חיוב שהיה מוטל רק על אביהם אם היה קיים, והלכה שחייבים.
שו"ע: פסק כרמב"ם שארוס חייב במזונות ארוסתו היתומה שאינה בוגרת.
רמ"א: פסק כרש"י וכרא"ש שאינו חייב.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.