פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר נו ג
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ג[עריכה]
הגיע זמן שנתנו לאיש ולא נשאה, נתחייב במזונותיה אע"פ שלא כנס (משנה בכתובות נז,א). ואם עכבו אונס, כגון שחלה הוא או היא, או שפירסה נדה, או שהגיע זמן באחד בשבת שאינו יכול לכנוס, אינו חייב לזונה (כתובות ב). הגה: ודוקא שחלה תוך הזמן, אבל הגיע הזמן ולא כנסה, ואח"כ חלה, חייב במזונותיה אע"ג דהשתא הוא אונס (תוס',מרדכי ריש כתובות ובפרק החולץ).
הב"ש כתב שיתכן שה"ה בימינו שרק משתדכים, שאם הגיע הזמן והחתן מעכב חייב במזונות אך אין נוהגים כן.
מעשה ידיה: טיב קידושין – כשהגיע זמן ומספק מזונותיה, מעשה ידיה שלו וצ"ע לגבי מציאתה.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.