פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר סב ו

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר סב ו

סעיף ו[עריכה]

עד כמה מברכים ברכה זו, אם היה אלמון שנשא אלמנה, מברכין אותה ביום ראשון בלבד^א. ואם בחור שנשא אלמנה, או אלמון שנשא בתולה, מברכין אותה כל ז' ימי המשתה (כתובות ז,א). (ואלו ז' ימים מתחילין מיד לאחר ז' ברכות שבירך בראשונה^ב) (תשו' הרא"ש כלל כ"ו).

לגבי ימי השמחה עיין בסימן סד,ב.

א. ביום הראשון: כתובות ח,א: רב אשי איקלע לבי רב כהנא, יומא קמא בריך כולהו; מכאן ואילך, אי איכא פנים חדשות - בריך כולהו, ואי לא - אפושי שמחה בעלמא הוא, מברך שהשמחה במעונו ואשר ברא.

רא"ש: הכוונה בסעודה הראשונה (ח"מ,ב"ש - ואם אכלו כמה סעודות ביום הראשון אינו מברך בנוספות), ואפילו אם אכלו רק בלילה, משום שלא גרע מפנים חדשות, שהרי בני החופה עוד לא אכלו.

רי"ף,רמב"ם: הכוונה ביום הראשון ואפילו אכל כמה סעודות. הב"ש מבארם כשיטת הר"ן והרמ"א בסע' ז שכשיש פנים חדשות אפשר לברך בכל סעודות אותו היום עם אותם הפנים החדשות, ואי"צ בכל סעודה פנים חדשות אחרות.

באלמנה: ח"מ ברא"ש: יש להסתפק אם לברך כשאכלו רק בלילה.

ב"ש ברא"ש: לא מברכים, כיוון שהטעם שמברך בבתולה הוא שכולם הם פנים חדשות, אך באלמנה גם כשיש פנים חדשות מברכים רק ביום הראשון בסעודה הראשונה.

אגודה,בה"ב ברא"ש^[1]: מברכים. בתשובת ש"י מפרשו שאפילו באלמנה מברך משום שלא גרע מפנים חדשות בבתולה.

ב"ש: מכריע למעשה שבכל המחלוקות הללו^[2] אין לברך משום שספק ברכות להקל^[3]. הרמ"א בסע' הבא פסק כר"ן שפנים חדשות מועילות לכל היום, והב"ש שם כתב שלרוב הפוסקים מועילות רק לסעודה אחת. בבאר היטב כותב בשם כנה"ג, שמ"מ אם התחילו את סעודת האלמנה ביום ונמשכה בלילה מברכים. הגינת ורדים לקמן, לגבי נמשכה הסעודה לליל ח', לכאורה חולק.

ב. כלומר, ולא רק מהאכילה הראשונה (ח"מ).

בעולה: גינת ורדים – דינה כאלמנה בין אם זינתה ברצון בין אם היא אנוסה, ולכן אם נישאת לאלמן מברכים רק יום אחד, אמנם מוכת עץ דינה כבתולה הואיל והיא חדשה אצלו שלא נבעלה לזולתו.

נואף שנשא בעולתו: נו"ב: מברכים רק יום אחד כדין אלמן שנשא אלמנה, כיוון שכבר טעמו טעם ביאה ושמחתם פחותה.

גינת ורדים: השמש צדקה דייק מנימוקו לעיל, לגבי מוכת עץ, שבנושא בעולתו דינה כבתולה, כיוון שלא נבעלה לזולתו^[4].

חתם סופר: דינה כאלמנה אך אין דינו כאלמן, ולכן אם היה אלמן מברכים יום אחד אך אם היה פנוי מברכים שבעה. והוסיף שכיוון שהם בועלי נידות אינם ראויים לברכה ואיך יקבלו פניהם פנים חדשות כל שבעה, שכן חוטא בל יתנאה, אמנם אם ימצאו ריעים כמותם יברכו להם.

מעת לעת: כנסת יחזקאל,מקנה,פת"ש: לא מונים שבעה ימים מעת לעת, ואפילו אם היתה החופה סמוך לשקיעה זה עולה ליום משום שמקצת יום ככולו.

מחזיק ברכה: לענין שבע ברכות הסתפק ולענין נפילת אפים פסק שמונים מעת לעת.

גינת ורדים: מונים מעת לעת.

נמשכה הסעודה לתוך ליל ח': גינת ורדים: אין לברך אפילו לפוסקים שלענין הזכרת שבת ור"ח בברכה"מ הולכים אחר תחילת הסעודה.

פת"ש: נשאר בצ"ע בכך משום כנה"ג שהובא למעלה, שכתב שבסעודת אלמנה שנמשכה ללילה מברכים.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]