פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר סב י

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר סב י סעיף י-יא - מקום הברכות

הגמרא במסכת סוכה סוכה כה ב אומרת שחתן וכל השושבינים פטורים מסוכה כי הם צריכים לאכול ולשמוח, ואין שמחה אלא במקום החופה. מהגמרא הזאת למדו הראשונים (תוס', רא"ש ומרדכי) שאם החתן והכלה הלכו לאכול בבית אחר - לא מברכים שם את ברכת החתנים, כי אין שמחה אלא במקום החופה.

◄ תוס', רא"ש, מרדכי וטור: מברכים ברכת חתנים רק במקום חופה. אם החתן וכל החבורה עברו לבית אחר, והוא הפך להיות הבית העיקרי - גם הבית החדש נקרא מקום החופה, ויכול לברך שם.

☜ שו"ע: מברכים רק בבית של החתן. כך פסקו הרב אליהו והילקוט יוסף.

◄ ר"ן: מברכים ברכת חתנים בכל מקום שהחתן והכלה נמצאים אך סיים שלדינא יש לחוש לדעת תוס'.

⤶ ט"ז: גם תוס', רא"ש ומרדכי סוברים שדווקא כשהולכים לאכול סתם במקום אחר לא מברכים, אבל אם הולכים לעשות סעודה לכבוד החתן והכלה בבית אחר, גם אם באותו היום החתן והכלה חוזרים לביתם - מברכים ברכת חתנים בסעודה הזאת . כך פסק גם המהר"ל.

☜ באר היטב, נטעי גבריאל והנישואין כהלכתם: מברכים ברכת חתנים בכל בית שהחתן והכלה אוכלים ושמחים שם.

⦿ ארוחה בבתים נפרדים

◄ טור: כשהסועדים מפוזרים בכמה בתים - מברכים את ברכת החתנים רק בבית החופה, אלא אם כן יש מלצר אחד שמשרת את כל הבתים, ואז מברכים בכולם.

◄ רבנו יחיאל: גם אם אין מלצר אחד, מכיוון שכולם התחילו ביחד כולם נחשבים כאחד לעניין השמחה, ומברכים בכולם.

☜ כך פסק השו"ע.

סעיף י[עריכה]

י"א שאם החתן יוצא מחופתו, אפילו כלתו עמו, והולכים לאכול בבית אחר, אין אומרים שם ברכת חתנים (תוס',רא"ש^[1]); והני מילי כשדעתו לחזור אחר כך לחופתו, אבל אם הלך לגמרי לבית אחר וכל החבורה עמו, נעשה אותו בית עיקר גם שם נקרא חופה ומברכין ברכת חתנים. וכן לפעמים שהולכין החתן והכלה לעיר אחרת, צריך לברך שם ברכת חתנים, אם הוא תוך שבעה (רא"ש) (ואין דעתו לחזור) (ב"י).

בית החתן: תוס',רא"ש,שו"ע: מברכים שבע ברכות רק במקום חופה, דהיינו מקום עיקר ישיבת החתן והכלה, וכן הדין אפילו בברכות שהשמחה במעונו ואשר ברא. הגמ' בסוכה כה,ב אומרת שהחתן והשושבינים פטורים מסוכה משום שצריכים לשמוח ובסוכה לא ניתן, שכן אין שמחה אלא בחופה. הר"ן דוחה שהכוונה שם היא שעיקר השמחה היא בחופה אבל ודאי שיש גם מחוץ לחופה.

ר"ן: ברכת שהשמחה במעונו ודאי מברכים גם בבית אחר שלא בחופה שכן מברכים אותה אף לפני החופה משעה שעסוקים בהכנות הסעודה, ולכן נראה שאת כל הברכות אפשר לברך גם שלא במקום החופה, וכן נוהגים. אמנם למעשה כתב שיש לחוש לדברי התוס'.

מהר"ל מפראג,ט"ז,ב"ש,ערוך השולחן: עכשיו נוהגים לברך אפילו בבית אחר, וכתב הט"ז שכן גם דעת התוס' והרא"ש. המהר"ל והט"ז דחו את הראיה מסוכה, שדוקא בכגון סוכה שא"א לשמוח כראוי לא מברכים, וביאר הט"ז שמה שכתב הרא"ש שאם "הולכים לבית אחר" אין מברכים, כוונתו שלא הלך לשמוח שם אלא רק לאכול אכילה הכרחית כדרך כל אדם. עוד כתב הט"ז, שהיום קוראים חופה רק למה שעומדים תחת יריעה שע"ג כלונסאות ואין שום מעלה לבית שעושים בו את סעודת הנישואין יותר מבתים אחרים, וא"כ לכו"ע יש לברך.

יביע אומר: מעיד שמנהג הספרדים לא לברך, מלבד ברכת אשר ברא ושהשמחה במעונו^[2].

סעודה שלא הוכנה עבור החתן: עזר מקודש^[3]: פשט המנהג לברך אפילו בכך, ואפילו כשבאו החתן והכלה באמצע הסעודה אפשר לברך כמו שלענין יעלה ויבוא אומרים בסעודה שנמשכה לר"ח, משום שהולכים גם אחר תחילת סעודה וגם אחר סופה, כ"ש בשבע ברכות שאינם עצם ברכת המזון. ובספר "הנשואין כהלכתם"^[4] כתב שגם לדעתו מברכים דוקא כשהוסיפו מאכל מיוחד לכבוד שמחת הנישואין, ואין נראה כן לענ"ד^[5].

מאירי,אורחות חיים,ט"ז^[6]: אין לברך.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]