פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר סו ד

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר סו ד סעיף ד - נוסח כתובה שניה

עיטור וטור: כשהכתובה אבדה וכותב לה כתובה חדשה, אם יש עדים היודעים מה הזמן שהיה כתוב בראשונה כותב את הזמן ההוא, ואם לא כותב את הזמן הנוכחי. כשכותב כתובה חדשה כי היא מחלה על כתובתה, כותב את הזמן הנוכחי.

☜ כך פסק השו"ע.

⦿ כתובה שנמצא בה טעות (היכל שלמה)

יש טעויות שפוסלות את הכתובה ויש טעויות שלא פוסלות, ואם מצאו טעות הפוסלת יום לאחר החופה אי אפשר לתקן אלא צריך לכתוב כתובה חדשה. רבים נהגו לכתוב כתובה חדשה גם כשהטעות איננה מעכבת. במקרה שכותבים כתובה חדשה, כותבים את הסכום שנקבע בכתובה הראשונה, ואת התאריך הנוכחי יחד עם התאריך של הכתובה הראשונה (משפט הכתובה).

סעיף ד[עריכה]

בנאבדה, אי ידעי סהדי זמנא קמא, כתבי ההוא זמנא; ואי לא ידעי, כתבי מהשתא; ובמוחלת, אין כותבין אלא מזמן של עכשיו (עיטור).

שי למורה – אף שלדעת הרמב"ם א"א למחול, היינו דוקא כשמוחלת לגמרי אך יכולה למחול על העבר באופן שהחיוב יתחיל מחדש מזמן זה, ולפי"ז יתכן שיהא חייב לה רק מנה^[1].

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]