פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר סז ב
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ב[עריכה]
נתאלמנה או נתגרשה או נחלצה מן הנשואין, כגון שנכנסה לחופה, הרי היא בחזקת בעולה ואין לה אלא מנה ואין עליה טענת בתולים, אפילו יש לה עדים שלא נסתרה עם הראשון (משנה כתובות יא,א).
הגמרא הקשתה "וניחוש שמא תחתיו זינתה" וענתה "כשקידש ובעל לאלתר". וקשה מדוע הרי"ף, הרמב"ם, הרא"ש והשו"ע לא כתבו תנאי זה. הב"ח יישב שלדעתם הקושיא היא אליבא דרבה הסובר שנמצאת בעולה כתובתה מנה, אך להלכה קי"ל שאין לה כלום, ואין זה כפי' התוס' שהקושיא היא דוקא על רב אשי הסובר שנמצאת בעולה אין לה כלום או כפירוש רש"י שהקושיא היא על כולם[1]. וכן הב"ש כתב שלא פירשו כתוס', ואילו הח"מ כתב שהאוקימתא נצרכת רק לענין לאוסרה, אך להפחית כתובתה בכל מקרה אינו יכול, כיוון שאנן סהדי שבחזקת בעולה נשאה וכאילו התנה עימה שגם אם תימצא בעולה תקבל מנה. דבריו מתיישבים לפי פי' רש"י ולא לפי פי' התוס'.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ לפי התוס' הקושיא היא אם בד"כ לנמצאת בעולה אין כלום וכאן נאמר שיש לה מנה, קיים חשש שאם ימצאנה בעולה יחשוב שהיא מותרת כמו שלא פוחתים מכתובתה; לפי רש"י הקושיא היא מדוע נאמר בברייתא ש"אינו יכול לטעון טענת בתולים" ומשמע מלשון זו שגם לענין לאוסרה אינו יכול; לפי ביאור הב"ח הקושיא היא מדוע לבעולה יש מנה ולא חוששים שנבעלה לאחר הקידושין.