פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר סח ב
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ב[עריכה]
אם מנהג המקום להעמיד עדים למשמש שלא ינהגו מנהג רמאות, ואירע הדבר שלא העמידו עדים, אינו יכול לטעון טענת בתולים (כתובות יב,א ע"פ ר"ת).
כתובות יב,א: ביהודה, בראשונה היו מעמידין להם שני שושבינין אחד לו ואחד לה, כדי למשמש את החתן ואת הכלה בשעת כניסתן לחופה, ובגליל לא היו עושין כן... וכל שלא נהג כמנהג הזה, אינו יכול לטעון טענת בתולים.
קשה – הרי פסקנו בדף י,א שהבעל נאמן בטענת פתח פתוח בגלל החזקה שאין אדם טורח בסעודה ומפסידה.
ר"ת,שו"ע: כאן בגלל שהיה מנהג למשמש ולא עשו כן, תולים שבגרמתו לא מושמש ורמאי הוא.
ריב"ם: ברייתא זו סוברת שכתובה דאורייתא ולכן החזקה לא מועילה ואין הבעל נאמן בטענת פתח פתוח.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.