פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר עו ב

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר עו ב

סעיף ב[עריכה]

הפועלים, אם היתה מלאכתם בעיר, פעמים בשבת (משנה כתובות סא,ב); ואם היתה מלאכתם בעיר אחרת, פעם אחת בשבת (גמ'). (וי"א דאם אינם לנין כל לילה בביתם, עונתן לח' ימיםא) (טור ותוס' בשם ר"י בר ברוך). החמרים, פעם אחת בשבת. הגמלים, אחת לשלשים יום. המלחים, אחת לששה חדשים (משנה). תלמידי חכמים, עונתם פעם אחת בשבתב; ודרך ת"ח לשמש מטתן מלילי שבת ללילי שבת (סב,ב).

א. עונת פועלים: משנה כתובות סא,ב: פעמיים בשבת ויוצאים שלא ברשות שבת אחת.

ברייתא: הפועלים אחת בשבת.

גמרא: מקשה מהברייתא על הדין של פעמיים שבמשנה, ועונה שכשעושים מלאכה בעירם פעמיים בשבוע וכשמחוץ לעירם פעם בשבוע.

ר"י: יש שתי מידות בפועלים כמבואר בגמרא, ובמשנה נאמר שרשאים לבטל ולשנות עונה ממה שהיה מנהגם תחילה ולעשות מלאכה מחוץ לעיר. נראה כוונתו שפועלים בתוך העיר רשאים להתחיל לעבוד באופן קבוע כפועלים מחוץ לעיר ואז תשתנה עונתם לפעם בשבוע.

ריב"ב[1],רמ"א: יש שלוש מידות. העובדים בתוך העיר – פעמיים בשבוע; מחוץ לעיר וחוזרים כל יום לביתם – פעם בשבוע; מחוץ לעיר ואינם חוזרים כל יום – פעם בשמונה ימים.

ר"ן: יש שלוש מידות. בתוך העיר פעמיים ומחוץ לעיר פעם אחת, אך באופן ארעי אם נאלצים לשהות יותר רשאים לחזור רק ביום השמיני, ואף הרגילים בתוך העיר רשאים בכך. והביאו הב"ש, והביא גם דברי ר"י שהרגיל בתוך העיר רשאי לשנות מנהגו ולעשות חוץ לעיר, ואז עונתו פעם בשבוע[2].

רמב"ם,שו"ע: לא הזכירו עונה של שמונה ימים. משמע שסברו כר"י או כר"ן שאין פועלים שעונתם באופן קבוע אחת לשמונה ימים.

ב. ת"ח: ר"ן,ח"מ,ב"ש – עונתם משתנה כפי מה שצריכים לנדד שינה מעיניהם בענין לימודם ולטרוח בו, והנאמר בגמ' שעונתם אחת בשבת מדובר כשאין מתחדש להם בלימודם דבר ולפי שידוע שאין זה מצוי להם תמיד לא נשנית עונה שלהם במשנתנו.

מעיל צדקה – אף שאין לנו דין ת"ח בזה"ז לכמה דברים, בזה רשאי כל אדם לעשות עצמו ת"ח, וכ"כ הסמ"ק, ואף שהמג"א (או"ח רמ,סק"ג) כתב שאין כל אדם רשאי לעשות עצמו ת"ח היינו דוקא בפועל שאינו עוסק בתורה, אך משום פריצות הדור וקנאת ירך חברתה אני מורגל לומר לכל הסובבים אלי לקיים עונת פועלים פעמיים בשבוע.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]

  1. הו"ד בתוס' סב,א ד"ה והתניא.
  2. אמנם לא ציין שאלו דברי ר"י ונראה שכתב כן כחלק מדברי הר"ן, אולם לפי פירוש הר"ן אין מקור לחידוש זה (הוא לא עסק בשינוי מנהג אלא במקרה ארעי).