פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר עו ז
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ז[עריכה]
נושא אדם כמה נשים, אפילו מאה, בין בבת אחת בין בזו אחר זו, ואין אשתו יכולה לעכב, והוא שיהיה יכול ליתן שאר כסות ועונה כראוי לכל אחת ואחת (כרבא יבמות סה,א); ואינו יכול לכוף אותן לדור בחצר אחד, אלא כל אחת לעצמה (רמב"ם מכתובות קג,א). וכמה היא עונתן, לפי מנין. כיצד, פועל שהיו לו שתי נשים, יש לזו עונה אחת בשבת ויש לזו עונה אחת בשבת. היו לו ארבעה נשים, נמצא עונת כל אחת מהן פעם אחת בב' שבתות; וכן אם היה מלח ויש לו ד' נשים, תהיה עונת כל אחת מהן פעם אחת בב' שנים; לפיכך צוו חכמיםא שלא ישא אדם יותר על ד' נשים, אע"פ שיש לו ממון הרבה, כדי שתגיע להן עונה פעם אחת בחדשב (רמב"ם מיבמות מד,א).
א. ציוו חכמים: נאמר שם שעצה טובה קמ"ל.
ב. חיוב עונה בכמה נשים: הרמב"ם והשו"ע למדו מהגמ' ביבמות מד,א שחיוב העונה מתחלק בין כל הנשים, וטעמם הוא שהואיל והמנהג בעיר לקחת כמה נשים הוי כהתנה עימה שיקח עוד נשים, אמנם הנ"י סובר שהגמ' כתבה כן דוקא לגבי יבמה, לפי שנפלה לפניו מהשמים, אולם הנושא כמה נשים חייב עבור כל אחת את השיעור האמור במשנה.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.