פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר עו י

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר עו י

סעיף י[עריכה]

וכיצד מדירה, שאמר: הנאת תשמישך אסור עלי; אבל אם אמר: הנאת תשמישי עליך, או נשבע שלא לשמש עמה, אינו חל (רמב"ם ע"פ כתובות עא,ב). (מיהו אם נדר ברשותה, הנדר חל, ומותר להתייחד עמה אע"ג דאסור לשמש עמה) (הגהות מיימוני פ"ד דאישות). (ועיין ביו"ד סימן רל"ד סעיף ס"ז).

הרמב"ם^[1], לגבי המדיר את אשתו מליהנות לו, פסק את דברי המשנה (ע,א) שיעמיד לו שליש, אך לא הביא את העמדת הגמ' באומר לה צאי מעשה ידיך במזונותיך ולא ספקה לדברים קטנים, ויישבו הר"ן שהעמדה זו נצרכת רק למ"ד שאין קונמות מפקיעים משיעבוד, אך לדידן קי"ל שכן מפקיעים, ורק את כוחו של הבעל האלימו חכמים שלא תוכל להפקיע כי אז תוכל לאלצו לגרשה (לעומת זאת הבעל בכל מקרה יכול לגרש כרצונו). הלח"מ הקשה מהרמב"ם שנפסק בסעיפנו, שמשמע שגם לרמב"ם א"א להפקיע, ותירץ שקונם מפקיע רק שיעבודים ממוניים ולא חיוב עונה.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]