פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר ע ה
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ה[עריכה]
מי שהלך למדינת הים ובאה אשתו לבית דין לתבוע מזונות, ג' חדשים הראשונים מיום הליכתו אין פוסקים לה בהם מזונות, שחזקה אין אדם מניח ביתו ריקן. הגה: אבל אם שתקה יותר, ותבעה אח"כ, אין פוסקין לה למפרע, רק מיום התביעה אפילו החמיצו הב"ד את הדין (הר"ן פרק שני דייני גזירות). וי"א דאם נפרד ממנה בקטטה, ורוצה לעגנה, פוסקין לה לאלתר, דודאי הניח ביתו ריקן (מרדכי ריש דייני גזירות); מכאן ואילך, אפילו אין כתובתה בידהא פוסקים לה מזונות (כרב כתובות קו,ב), אבל אין נותנים לה במה שתתקשט (כרב חסדא מח,א). ואם היו לו נכסים, ב"ד יורדים לנכסיו ומוכרים למזונותיה (מח,א), אפילו לא שמעו בו שמת (קז,א). ואין מחשבים עמה על מעשה ידיה, עד שיבא בעלה, אם מצא שעשתה הרי אלו שלהב (רמב"ם,רמב"ן, דלא כרא"ש). וכן אם לא עמדה בדין, אלא מכרה לעצמה למזונות, מכרה קיים ואינה צריכה הכרזהג (רמב"ם) ולא שבועה עד שיבא בעלה ויטעון, או עד שתבא לגבות כתובתה אחר מותו, מגלגלין עליה שלא מכרה אלא למזונות שהיא צריכה להםד (כחנן קד,ב ע"פ רמב"ם).
כתובות קו,ב: מי שהלך למדינת הים. איתמר, רב אמר: פוסקין מזונות לאשת איש, ושמואל אמר: אין פוסקין מזונות לאשת איש. אמר שמואל: מודה לי אבא, בשלשה חדשים הראשונים, לפי שאין אדם מניח ביתו ריקן. בששמעו בו שמת כולי עלמא לא פליגי.
תובעת לשעבר: מרדכי: דינה כאלמנה, שעד שלוש שנים יכולה עדיין לתבוע לשעבר, וביותר מכך אומרים שמחלה.
רמב"ן,ר"ן,רמ"א: אין דינה כאלמנה, אלא יכולה לתבוע רק להבא.
יצא למקום קרוב ונשתקע: ריטב"א,ב"י,ח"מ,ב"ש – מקבלת אפילו תוך שלושה חודשים. הד"מ והב"ח כתבו שהמרדכי חולק, אך הב"ש דחה שדברי המרדכי "מדינת הים לאו דוקא" מוסבים על המשנה של הפורע חוב חברו ולא על המקרה שלנו.
א. כשהכתובה לא בידה: רמב"ם,רא"ש,שו"ע: בכל זאת פוסקים לה.
יש מהגאונים: אין פוסקים לה שמא מחלה כתובתה.
ב. לחשב על מעשה ידיה: שו"ת רי"ף,רמב"ם,רמב"ן,רשב"א,שו"ע: בי"ד לא מחשבים אלא נותנים לה כל מזונותיה. הוכיחו כן מדברי הגמ' שפוסקים גם לקטנה שספקה. הר"ן כתב שאלו דברי תימה אך אין לנו כח לחלוק על אבות העולם. בשו"ע נכתב "הרי אלו שלה", אך הגר"א מתקן שיש לגרוס "שלו", ושכן הוא ברמב"ם.
רא"ש: מחשבים, לפי שהדבר ראוי כשנפרעים מנכסי אדם שלא בפניו שיהפכו בזכותו.
ח"מ: תמה שכאן הרמ"א לא השיג ואילו בסע' י הביא את דברי הרא"ש שאם לוותה יכול הבעל כשמגיע לטעון שהיתה יכולה להסתפק במעשה ידיה.
ב"ש: אין בכך סתירה, ואע"פ שאין בי"ד מחשבים עימה מ"מ הבעל יכול לטעון כן כלפי המלווה אא"כ הלווה ע"פ בי"ד.
ג. מכרה לעצמה והכרזה: הרמב"ם למד דינים אלו מאלמנה שיכולה למכור לעצמה ואינה צריכה הכרזה, ופסק שה"ה ביורד למד"ה.
ד. שבועה: כתובות קד,ב: משנה: מי שהלך למדינת הים ואשתו תובעת מזונות, חנן אומר: תשבע בסוף ולא תשבע בתחלה, נחלקו עליו בני כהנים גדולים ואמרו: תשבע בתחלה ובסוף. הלכה כחנן.
רש"י: כשתבוא לגבות כתובתה.
רמב"ם,שו"ע: כשיבוא בעלה ויטען כנגדה או כשתגבה כתובתה.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.