פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר פא ב
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ב[עריכה]
האשה שאמרה: יקדשו ידי לעושיהן, או שנדרה שלא יהנה ממעשה ידיה, אינו נאסר במעשה ידיה, מפני שידיה משועבדים לו; אבל צריך הוא להפר לה, שמא יגרשנהא ותהיה אסורה לחזור לו (כר' יוחנן בן נורי כתובות נט,א).
כתובות נט,א: אמר שמואל: הלכה כרבי יוחנן הסנדלר [שהמותר לא קדוש משום דשלב"ל]. ומי אמר שמואל הכי? והתנן: קונם שאני עושה לפיך אינו צריך להפר, רבי עקיבא אומר: יפר, שמא תעדיף עליו יתר מן הראוי לו, רבי יוחנן בן נורי אמר: יפר, שמא יגרשנה ותהא אסורה לחזור; ואמר שמואל: הלכה כרבי יוחנן בן נורי?... אלא אמר רב אשי: קונמות קא אמרת? שאני קונמות, דקדושת הגוף נינהו; וכדרבא, דאמר רבא: הקדש, חמץ, ושחרור מפקיעין מידי שיעבוד. ונקדשו מהשתא? אלמוה רבנן לשיעבודיה דבעל, כי היכי דלא תיקדש מהשתא.
רמב"ם,שו"ע: אם אומרת יקדשו ידי או שאומרת קונם ממעשה ידי מועיל, אמנם כל עוד היא תחתיו אלמו שיעבוד הבעל שלא יחול.
רא"ש,ר"ן: צריכים את שני התנאים, גם לשון קונם ולא הקדש כדי להפקיע את השעבוד[1], וגם להחיל על הידים ולא על מעשה הידים כדי שלא יהיה דשלב"ל. ב"ש – וכשאינה ניזונת ואמרה יקדשו ידי חל מיד, וכן למ"ד שהעדפה שע"י הדחק שלה לכו"ע צריך להפר.
רמ"א: ביו"ד פסק כרא"ש וכר"ן, וכאן לא השיג, ותמה ע"כ הב"ש.
א. שמא יגרשנה: התוס' ביארו שהגמ' לא נימקה שמא תאמר איני ניזונת ואיני עושה, משום שאין זה שכיח.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ כמו שא"א להקדיש שדה זו לכשאקחנה, משום שאין זה בידו, כך כאן אין בידה להתגרש ולכן לא מועיל ההקדש, וכמו כן אין בידה להפקיע עצמה מכל מעשה ידיה, כי אע"פ שיכולה לומר איני ניזונת ואיני עושה, מ"מ סובר הר"ן שנפטרת רק מטוויית צמר ולא משאר מלאכות, ומוכיח זאת מכאן.