פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר פה ב
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ב[עריכה]
נכסי צאן ברזל (הם הנדוניא דהנעלת ליה בגדים או בהמה ועבדים ומקבל עליו אחריות) (טור), אם מתו, מתו לו; ואם הותירו, הותירו לו; וכן אם פחתו או נגנבו או אבדו, הכל לו. ונכסי מלוג (הם נכסים שאינם באחריותו) (ג"ז טור), אם מתו או הותירו או פחתו או נגנבו או נאבדו, הכל לה, שאין לבעל בהם אלא אכילת פירות (משנה יבמות סו,א); ואם פשע הבעל בנכסי מלוג, ונאבדו, פטור, מפני שהיא עמו במלאכתו והוי פשיעה בבעליםא (ב"מ צו,ב). הגה: ע"ל סימן ע"ז סעיף ג' כתבתי דין בגדי אשה אם מקרי צ"ב או נ"מ. השדה שהבעל שם לה בכתובתה, דינו כצ"בב (תשובת רא"ש) (וע"ל סימן צ' סעיף ט"ז).
נכסי צאן ברזל: ב"ש – גם נכסי צאן ברזל אינו רשאי למכור משום שבח בית אביה, אך יתרונם הוא בכך שגם פירי פירות שלו.
א. פשיעה בבעלים: ב"ש – ובנצ"ב חייב למרות שזו שמירה בבעלים, משום שמקבל בפירוש אחריות להתחייב.
ב. שדה ששם לה: כלומר, מייחד לה שדה לפרוע ממנה כתובתה. וכותב הרמ"א שדינו כנצ"ב, כלומר, שאינו רשאי למכור שדה זו כמו שאינו רשאי למכור נצ"ב (ח"מ).
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.