פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר פה ו

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר פה ו

סעיף ו[עריכה]

אשה ששאלה פרה, ואח"כ נשאת ומתה^א, הבעל, אע"פ שהוא משתמש בה כל ימי שאילתה, פטור (ב"מ צו,ב), אפילו פשע, מפני שהוא כלוקח, והאשה חייבת לשלם כשיהיה לה ממון. ואם הודיעה את בעלה שהיא שאולה, ה"ז נכנס תחתיה^ב (רמב"ם).

א. ומתה: הפרה.

ב"מ צו,ב: כי קא מיבעיא לרמי בר חמא כגון דאגרא איהי פרה מעלמא, והדר נסבה. ואליבא דרבנן דאמרי שואל משלם לשוכר לא תיבעי לך, דודאי שאילה בבעלים היא. כי תיבעי לך אליבא דרבי יוסי, דאמר: תחזיר פרה לבעלים הראשונים, מאי, שואל הוי או שוכר הוי? אמר רבא: בעל לא שואל הוי ולא שוכר הוי, אלא לוקח הוי.

תוס': הבעל נחשב שומר חינם, וכן כל לוקח לזמן, וחייבים בפשיעה.

רא"ש: הבעל נחשב שומר חינם אך פטור אפילו בפשיעה משום שמירה בבעלים.

רמב"ם,שו"ע כאן ובחו"מ שמו,יז: הבעל פטור אפילו בפשיעה משום שהריהו כלוקח.

שו"ע שמו,יח: הלוקח לזמן חייב בפשיעה.

סמ"ע: מיישב את השו"ע שמדובר באשה ששאלה לכל ימי חיותה או לכל ימי חיות הפרה, ואז פטור אפילו מפשיעה, אולם אם שאלה לזמן מוגבל חייב בפשיעה.

ח"מ: לדעת הרא"ש אכן לוקח לזמן חייב בפשיעה וגם בעל אינו נפטר מכך מצד שהריהו כלוקח, אך נפטר מטעם שמירה בבעלים, ואע"פ שקי"ל כר' יוסי, והגמ' אמרה שלפיו הבעל שומר ישיר של המשאיל ואינו נחשב שומר בבעלים, מ"מ לפי המסקנה שהבעל כלוקח, הוא נחשב כשומר של אשתו, ושוב הוי שמירה בבעלים. ולדעת הרמב"ם לוקח לזמן פטור גם מפשיעה, ולכן נימק כאן שפטור מטעם שהריהו כלוקח. וכן הב"ש כתב שלרמב"ם פטור משום לוקח ולרא"ש משום שמירה בבעלים, ולתוס' אכן חייב (לר' יוסי אין פטור שמירה בבעלים). נמצא שפסקי השו"ע מיושבים לפי הרא"ש, אמנם הטעם שנקט כאן מתאים לרמב"ם ולא לרא"ש.

ב. הודיעה לבעלה: רמב"ם,שו"ע: נכנס תחתיה והריהו כשואל. מ"מ – לרמב"ם דוקא אם השתמש אחרי שהודיעה ולראב"ד דוקא אם קיבל על עצמו את השאלה.

ב"ש: יתכן שלדעת הרא"ש שהפטור הוא מצד שמירה בבעלים, פטור אף כשהודיעה, אולם יתכן שכשמודיעה לו הוי כאומרת לו שיכנס תחתיה ויהיה בעל דבר של המשאיל וא"כ חייב.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.