פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר פה טז
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף טז[עריכה]
עבדי נכסי מלוג ובהמות נ"מ, הבעל חייב במזונותיהם ובכל צרכיהם, והם עושים לו והוא אוכל פירותיהם (משנה יבמות סו,א). לפיכך ולד שפחת מלוג, לבעל; ולד בהמת מלוג, לבעל; ואם גירשה, ורצתה האשה לתת דמים וליטול ולד השפחה, מפני שבח בית אביה, שומעין לה (כתובות עט,ב).
כשמתה האם: רא"ש,טור,ח"מ – אם לא שחט עדיין את הולד הוא נעשה קרן של האשה תחת אימו.
פירא דפירא: כתובות עט: הגונב ולד בהמת מלוג משלם תשלומי כפל לאשה. כמאן?... אפי' תימא דברי הכל, פירא תקינו ליה רבנן, פירא דפירא לא תקינו ליה רבנן.
כתובות פג,א: לעולם הוא אוכל פירות ופירי פירות.
רא"ש: פירי פירות הבאים מהעולם הם לאשה, כמו כפל של ולד בהמת מילוג, והבאים מגופה הם לבעל, כמו ולד ולד בהמת מילוג. ומביא בשם ריב"ן שכ"ש שהכפל של בהמת מילוג עצמה הוא לאשה.
ר"ן: פירי פירות המצויים תיקנו לבעל, אך שאינם מצויים כמו כפל הם לאשה.
רי"ף: פירי פירות הם לאשה אא"כ מכר הפירות וקנה בהם קרקע, שאז כיוון שלא אכל הפירות אוכל את פירי הפירות תחתיהם. לכן ולד ולד בהמת מילוג שייך לאשה.
שבח בית אביה: רמב"ם,רש"י,שו"ע כאן,ח"מ: דוקא ולד שיפחה, אך ולד בהמה אינו נחשב שבח בית אביה. נאמר בגמרא: "תניא: ולד בהמת מלוג לבעל, ולד שפחת מלוג לאשה; וחנניה בן אחי יאשיה אמר: עשו ולד שפחת מלוג כולד בהמת מלוג... מודה חנניה, שאם נתגרשה נותנת דמים ונוטלתן, מפני שבח בית אביה". משמע שבולד שיפחה שחנניה חולק מ"מ מודה שאם נתגרשה נוטלת.
רמ"ה,רא"ש,טור,שו"ע פח,ג: גם ולד בהמה נחשב שבח בית אביה. הח"מ ביאר שהשו"ע שם נמשך אחר לשון הטור. לדעת הרמ"ה אף אינו רשאי למכור בעודה תחתיו, אך לרא"ש רשאי.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.