פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר פח ג
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ג[עריכה]
אם היא אומרת: כלי אני נוטלת, והוא אומר: דמיה אני נותן, שומעין להא (כרב יהודה יבמות סו,ב); והוא שיהיו עושין מעין מלאכתן (ריב"ש), וה"ה לולדות של שפחה (כתובות עט,ב) ובהמה של נ"מב (ע"פ רא"ש, דלא כרמב"ם). ולא עוד, אלא אפילו הכניסה לו שני כלים או שתי שפחות בתורת נכסי צ"ב, ושמו אותם עליו באלף זוז, והוקרו ועמדו באלפים, נוטלת אחד באלף שלה, והשני אם רצתה לתת דמיו ולנטלו משום שבח בית אביה, שומעין לה (יבמות סז,א).
א. כלי אני נוטלת: ב"ש – משמע שדין זה של שבח בית אביה קיים אפילו לפי מנהגנו שלא מפרטים שום כלי בכתובה.
ב. ולד בהמת מילוג: רמב"ם,רש"י ,שו"ע פה,טז,ח"מ: דוקא ולד שיפחה נחשב שבח בית אביה, משא"כ ולד בהמה. נאמר בגמרא: "תניא: ולד בהמת מלוג לבעל, ולד שפחת מלוג לאשה; וחנניה בן אחי יאשיה אמר: עשו ולד שפחת מלוג כולד בהמת מלוג... מודה חנניה, שאם נתגרשה נותנת דמים ונוטלתן, מפני שבח בית אביה". משמע שבולד שיפחה שחנניה חולק מ"מ מודה שאם נתגרשה נוטלת.
רמ"ה,רא"ש,טור,שו"ע כאן: גם ולד בהמה. הח"מ ביאר שהשו"ע שם נמשך אחר לשון הטור. לדעת הרמ"ה אף אינו רשאי למכור בעודה תחתיו, אך לרא"ש רשאי.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.