פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר צב ד
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ד[עריכה]
הוסיף להתנות גם על הפירות, שאמר לה: דין ודברים אין לי בנכסייך ובפירותיהן, אינו אוכל פירות בחייה (משנה כתובות פג,א), אבל מוכרים הפירות ולוקחים בהם קרקע ואוכל פירותיוא (כר' יהודה ע"פ ירושלמי ורמב"ם). הגה: ואם מתה, יורשה (טור). וי"א דאין כופין אותה למכור הפירות, אלא שאם שיירה פירות ימכרם ויקנה בהם קרקע והוא אוכל פירות (טור בשם הרא"ש).
א. פירי פירות: משנה כתובות פג,א: כתב לה דין ודברים אין לי בנכסיך ובפירותיהן, הרי זה אינו אוכל פירות בחייה ואם מתה יורשה. ר' יהודה אומר לעולם אוכל פירי פירות עד שיכתוב לה דין ודברים אין לי בנכסיך ובפירותיהן ובפירי פירותיהן עד עולם. הלכה כר' יהודה.
ירושלמי,רמב"ם,שו"ע: האשה צריכה לשייר פירות כדי למוכרם ולקנות קרקע שפירותיה יהיו לבעל. הח"מ כתב שמ"מ אם מכרה הפירות או הקרקע שקנתה בפירות המכר קיים לפי שלא עדיף מגוף הקרקע הראשונה, ואילו הב"ש חלק וכתב שהסתלק רק מגוף הקרקע הראשונה.
רא"ש,רמ"א: האשה רשאית לאכול או לתת הפירות, אלא שאם שיירה קונים בהן קרקע ופירותיה לבעל. הגמ' שאלה כיצד יש פירי פירות אם האשה אוכלת הפירות ועונה "בדשיירא", ומדייק מכך הרא"ש שהבבלי חלוק על הירושלמי.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.