פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר צג ז
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ז[עריכה]
תבעוה לינשא, אפילו נתפייסה, לא הפסידה מזונותיה (רי"ף,רמב"ם,רא"ש, דלא כתוס'). וכן אם כחלה או פרכסה או זנתה, לא הפסידה מזונותיה (כתובות נד,א). אבל אם נתארסה, הפסידה מזונותיהא (רמב"ם). (וי"א דמיד שעשתה שידוך הפסידה מזונותיהב) (ב"י).
כתובות נד,א: ולית הלכתא ככל הני שמעתתא אלא כי הא דאמר רב יהודה אמר שמואל התובעת כתובתה בבית דין אין לה מזונות.
רי"ף,רמב"ם,רא"ש,שו"ע: מוסב על כל המימרות הקודמות כולל המקרה שתבעוה להינשא ונתפייסה.
תוס': לא מוסב על המקרה שתבעוה ונתפייסה.
א. ספק נתארסה: באר היטב – אינה יכולה לדרוש אך אם תפסה אין מוציאין מידה.
ב. נשתדכה: ב"י,רמ"א,ח"מ,ב"ש: הפסידה מזונותיה.
ט"ז: לא הפסידה. לא גרע מתבעוה להינשא ונתפייסה. הח"מ דחה ששם יתכן שתחזור ולא תירצה משא"כ בשידוך שנתקשרה בקנס וחרם[1].
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ יש לעיין מה הדין אם לא עשו שטר תנאים ולא נתקשרו בקנס.