פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר צג כג

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר צג כג

סעיף כג[עריכה]

אלמנה שתפסה מטלטלין כדי שתזון מהם, בין שתפסה מחיים (כתובות צו,א) בין שתפסה אחר מותו^א (רי"ף,רמב"ם, דלא כר"ח ובה"ג), אפילו תפסה ככר זהב, אין מוציאין מידה אלא כותבים עליה ב"ד מה שתפסה, ופוסקין לה מזונות, ומחשבין עליה והיא נזונית ממה שבידה עד שתמות או עד שלא יהיו לה מזונות, ויקחו היורשים את השאר^ב (רמב"ם מירושלמי). הגה: י"א דלא הוי תפיסה אלא תפיסה מרשות הרבים או מסימטא, אבל לא מרשות יורשין (הר"ן פרק אלמנה ניזונית בשם רש"י). ויש חולקין^ג (כך משמע מדברי הריב"ש סימן שס"ד), ולכולי עלמא בעינן תפיסה גמורה, דהיינו שתפסה מאחד מדרכי הקניות, אבל אם תפסה רק מפתחות החדרים לא מקרי תפיסה ונותנין הכל ליורשין. ודוקא שתפסה בעצמה, אבל ע"י שליח לא מהני תפיסתה^ד (בריב"ש סימן שס"ד וסימן ק"ו).

א. תפיסה לאחר מיתה: עיין בסיכום לסע' כ שנחלקו אם קודם תקנת הגאונים מועילה תפיסת מטלטלין לאחר מיתה, ונפק"מ אף לאחר התקנה למקרה שתפסה יותר מכשיעור, ובכך עוסקת המחלוקת המובאת ברמ"א.

ב. תפסה הרבה: ירושלמי^[1]: מהו למימר לה חוי מה שבידך? תלמיד ר' יונה אמר אמרינן לה חוי מה שבידך. א"ל רבי יוסי בר בון כיוון שיש לה לישבע לבסוף אפילו חוי מה שבידך לא אמרינן לה.

רמב"ם,שו"ע: פסקו כתלמיד ר' יונה שאומרים לה. וכתב הטור שמ"מ אין משביעים אותה, וביאר הב"ש שאע"פ שלדעת הרמב"ם (סע' יט) אלמנה נשבעת על מזונות מ"מ כשתפסה לא משביעים אותה.

ג. מרשות יורשים: כמבואר למעלה, המחלוקת כאן עוסקת בתפסה יותר מכשיעור. הב"ש כותב שנחלקו דוקא לגבי תפיסת מטלטלין אך לכו"ע מועילה תפיסת מעות, כפי שכתב הר"ן שגם לסוברים שמדינא דגמרא לא מועילה תפיסת מטלטלין לכתובה מ"מ תפיסת מעות מועילה.

ד. תפיסה ע"י שליח: הריב"ש עוסק במקרה שיש גם מקבלי מתנה והוא חב להם, אך הח"מ והב"ש ביארו שבאלמנה נחשב חב לאחרים כאשר תופסים יותר ממזון ל' יום גם כשאין מקבלי מתנה משום שהאלמנה אינה רשאית להוציא בדין יותר מכך וא"כ הם חבים לאחרים. הב"ש מסתפק שמא אפילו בתפיסה כשיעור נחשב חב לאחרים משום שלולא תפסה יכלו היורשים להרוויח בהם^[2].

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]