פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר צו טו
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף טו[עריכה]
היא אומרת: בתולה נשאתני וכתובתי מאתים, והבעל או היורשים אומרים: לא כי אלא אלמנה, והכתובה נאבדה, או במקום שאין כותבין כתובה; אם יש עדים שעשו לה כמנהג הבתולות, כתובתה ר' (משנה כתובות טו,ב), אפילו אם אחד היה קטן כשראה העדות ועכשיו הוא גדול (משנה כח,א) ויש אחר עמו, מהני (גמ'). ואם אין עדים, לא תיטול אלא מנה. והבעל צריך לישבע, יש מי שאומר שבועה דאורייתא (רמב"ם), ויש מי שכתב שבועת היסת (רא"ש). הגה: וי"א במקום שאין כותבין כתובה, שבועת היסת; במקום שכותבין, ונאבדה, שבועה דאורייתא, דהרי מצי הכל לכפור ולומר: פרעתי, ולכן מיקרי מודה מקצתא (המ"מ פי"ו). (וע"ל סימן ק' סעיף ו').
א. שבועה: רמב"ם: הבעל צריך להישבע מהתורה שבועת מודה במקצת. המ"מ מיישב שדוקא בזמן הגמרא נחשב כפירת שיעבוד קרקעות כיוון שהיתה נגבית רק מקרקעות אך לאחר תקנת הגאונים נגבית גם ממטלטלין.
ראב"ד: שבועת היסת, אך אין שבועה מהתורה כיוון שיש כאן כפירת שיעבוד קרקעות.
רא"ש: שבועת היסת, אך אין שבועה מהתורה כיוון שהוי מעשה בי"ד ואינו נאמן לומר פרעתי, ואין חיוב מו"ב אלא על דבר שיכול לכפור. הטור כתב דברי הרא"ש אף במקום שכותבים כתובה ואבדה, והקשו הט"ז והב"ש שבמקרה זה יכל לכפור ולטעון שפרע, כדברי המ"מ, ואפשר להעמיד דבריו שעומדים כעת בעת הגירושין וידוע שאבד השטר באונס, שאז אינו נאמן לומר שפרע כי אין אדם פורע תוך זמנו ואמנם כשאבד השטר ויש רעותא נאמן אף תוך זמנו אך כאן שידוע שאבד באונס אין רעותא, אך לפי"ז אין מחלוקת בין הרא"ש למ"מ כי גם המ"מ יודה בכך, ותימה על הרמ"א שהביא דברי המ"מ כחולק.
מ"מ: במקום שכותבים כתובה ואבדה חייב שבועה מהתורה, ובמקום שלא כותבים שבועת היסת, כיוון שאינו נאמן לכפור.
שו"ע: יש מי שאומר כרמב"ם שבועה מהתורה ויש מי שאומר כרא"ש שבועת היסת.
רמ"א: פסק כמ"מ.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.