פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר צז ב
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ב[עריכה]
המושיב אשתו חנונית או שמינה אפוטרופא, אינו יכול להשביעה עד שתתבע כתובתה (ר"ח,ר"ת,רא"ש כר"ש כתובות פז,ב). ויש אומרים שמשביעה כל זמן שירצה (רי"ף,רמב"ם כת"ק פו,ב). (ייחד לה קרקע בכתובתה, אף על פי שבאתה לגבות כתובתה לא מיקרי תובעת כתובה, ואינו יכול להשביעה (מרדכי פ' הכותב) לפי סברא הראשונה).
כשלא תבעה כתובתה: ר"ח,ר"ת,רא"ש: פסקו כר"ש שאינם יכולים להשביעה אפילו אם הושיבה כחנוונית או אפוטרופוס.
רי"ף,רמב"ם: פסקו כת"ק שאינם יכולים להשביעה על פילכה ועיסתה, אך אם הושיבה חנוונית יכול להשביעה על כך. לדעת ר"א במשנה יכול אף על פילכה ועיסתה.
שו"ע: סתם כרא"ש וי"א כרמב"ם.
ב"ש: כרא"ש.
כשתבעה כתובתה: משנה: אפילו לר"ש יכול להשביעה.
רא"ש: אפילו בלי גלגול שבועה (כגון בגרושה והבעל לא טוען שהתפיסה צררי או כגון שמת פתאום שאז אין חשש שהתפיסה), אך יכול רק על חנוונות ולא על פילכה ועיסתה, אא"כ יש גלגול שבועה שאז כמובן יכול על הכל. וכן דעת הרי"ף והרמב"ם, שהרי לדעתם אפשר להשביע על חנוונות אפילו כשאינה תובעת כתובתה, וא"כ ודאי אין צורך בגלגול.
רלב"ח: אפילו בלי גלגול שבועה, ואפילו על פילכה ועיסתה.
י"א: רק ע"י גלגול שבועה. המהר"ם הביא שני טעמים לדין המובא ברמ"א כאן, שאם ייחד קרקע בכתובתה אינה נחשבת כתובעת כתובתה. בטעם הראשון נימק שבתובעת קרקע המיוחדת לה אין שבועה ולכן אינו יכול לגלגל, וא"כ לטעם זה אפשר רק לגלגל שבועה, ובטעם השני נימק שהואיל ומוחזקת בקרקע אינה נחשבת כתובעת. הב"ח והח"מ דייקו שדעת התוס' כשיטת הטעם הראשון שאפשר רק לגלגל, שכן כתבו שהרישא, האומרת שבתובעת כתובתה אפשר להשביעה, עוסקת דוקא ביורשים לפי שחייבת להישבע כנגדם (והבינו שכוונת התוס', שהואיל וחייבת להישבע שלא התפיסוה ממילא אפשר לגלגל על החנוונות). הב"ש דחה, שהתוס' כתבו כן רק בגלל שלמסקנה הגמרא העמידה שמדובר שהאב פטרה משבועות, ולכן כנגדו ודאי אינה נשבעת על החנוונות (כי פטרה משבועה זו), ורק כנגד היורשים נשבעת כי האב לא פטרה מלהישבע ליורשים.
שו"ע: כדעת הרא"ש. כך דייקו הח"מ והב"ש בדעתו, כמבואר בסיכום לסעיף הקודם, מכך שחילק שם בין פילכה לבין חנוונות, ועל כרחך עוסק בתבעה כתובתה כדי שלא יסתור דבריו מסעיף ב, וא"כ ודאי מדובר בלא גלגול כי אחרת אין סברא לחלק בין פילכה לעיסתה. הרמ"א לא השיג ומדייק מכך הח"מ שדעתו כשו"ע, וכן מדייק מכך שהרמ"א בסעיפנו הביא את טעמו השני של המהר"ם לגבי תובעת קרקע המיוחדת לכתובתה, וא"כ מוכח שסובר שניתן להשביע גם ללא גלגול.
כנגד היורשים: רי"ף,ב"ש: אינה צריכה להישבע אפילו על חנוונות (שבחיי בעלה) ואפילו כשתובעת כתובתה (אא"כ יש גלגול).
שאר הפוסקים: צריכה להישבע. ב"ש – יתכן שכוונתם דוקא ע"י גלגול, ואינם חולקים על הרי"ף.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.