פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר צ טו

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר צ טו

סעיף טו[עריכה]

מטלטלין שנתן לה משלו, דינם שוה לנכסי צ"ב, שאינו רשאי למוכרן לכתחלה^א (רמב"ם), וה"ה למטלטלין שקנה לה, אפילו לא באו לידה, ואפילו אין לו במה להתפרנס (הגה"א). ואין חלוק בין בגדי שבת וי"ט לבגדי חול^ב, אבל כלי זהב ובדולח יכול למוכרם^ג, אם הוצרך להתפרנס מהם. ואם קרובים נתנו לה, בין תכשיטין בין בגדים, יכול הבעל למוכרם לפרנס עצמו^ד (מהרי"ק).

א. מטלטלין שנתן לה – לכתחילה: רמב"ם,מרדכי,שו"ע: אינו רשאי למכור.

שו"ת רשב"א: בתשובה אחת כתב שאינו יכול ובתשובה אחרת הסתפק.

ש"ך^[1]: רשאי. הבין שכן פסק הרשב"א בתשובה, וכתב הב"ש שהוא לא ראה את המהרי"ק שכתב שהרשב"א הסתפק ולא הכריע שם.

המרדכי והרשב"א עוסקים במשכון, אך דין מכר ומשכון שווים (ב"ש).

בדיעבד: רמב"ם,שו"ע: משמע שהמכר קיים. כתבו שדינם כנצ"ב ולשיטתם בסע' הקודם אם מכר מטלטלין נצ"ב קיים בדיעבד.

ח"מ: מדובר שייחד לה מטלטלין כנגד התוספת, אך אם נתן לה מתנה המכר בטל, שהרי אפילו בנכסי מילוג שיש לבעל פירות המכר בטל. והוכיח זאת מב"ק קב,ב ששם נאמר: "המקדיש נכסיו... אין לו בכסות אשתו ולא בכסות בניו". והב"ש דחה שאדרבה הרשב"א הוכיח משם להפך, שהרי משמע שם שאינו מוקדש רק בגלל שבסתם אין בדעתו להקדישם.

ב"ש: העמדת הח"מ דחוקה, ולכן נראה שמדובר כפשוטו בנתן מתנה, אמנם למעשה צ"ע. כיוון שאפשר להעמיד בשו"ע כפירוש הח"מ ועוד שבתשובת מ"כ שבב"י סובר שבנתן מתנה המכר בטל.

ב. בגדי שבת: מהר"ם,מהרי"ק,שו"ע כאן: דינם כבגדי חול שאינו רשאי למוכרם. החילוק בין בגדי שבת לחול הוא דוקא באחים שחלקו ולא בבע"ח, כי סתם אדם מקנה לאשתו גם בגדי שבת, ודוקא אחים המתפרנסים יחד מקפידים בכך ולכן לא מקנים בגדי שבת לנשותיהם.

רמב"ם,שו"ע חו"מ צז,כז: אין דינם כבגדי חול ובע"ח גובה מהם.

ח"מ: דברי השו"ע סותרים וצ"ע.

ג. כלי זהב: מהרי"ק,שו"ע: יכול למוכרם.

רא"ש: אינו יכול למכור.

ד"מ: הם חלוקים.

ב"ש: אינם חלוקים. הרא"ש עוסק בכלים שהיא הכניסה.

ד. קרובים שנתנו בגדים: ח"מ,ב"ש – מבואר במהרי"ק שאין הכוונה שיכול לכלות הקרן כדי להתפרנס אלא שימכור ויעשה במעות רווחים ויתפרנס מהרווחים. והטעם הוא שיכול לטעון שאינו חפץ שהיא תתקשט והוא ימות ברעב או יחזר על הפתחים.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]