פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר צ יז
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף יז[עריכה]
הבעל שמכר נכסיו ואח"כ כתבה אשתו ללוקח: דין ודברים אין לי עמך והסכימה למעשיו, אע"פ שקנו ממנו, הרי זו טורפת (משנה גיטין נה,א), שלא כתבה לו אלא כדי שלא תהיה בינה לבין בעלה קטטה, ויש לה לומר: נחת רוח עשיתי לבעלי (כתובות צה,א). ואפילו כתבה לו שלא תוכל לומר נחת רוח עשיתי לבעלי, אינו כלום (שו"ת רא"ש). אבל אם קנו מיד האשה תחלה שאין לה שעבוד על מקום זה, ואחר כך מכר אותו הבעל, אינה טורפת אותוא (משנה גיטין). וכן אם מכר הבעל ואמר לאשתו לכתוב ללוקח: דין ודברים אין לי עמך, ולא הסכימה למעשיוב, וחזר הבעל ומכר לאיש אחר, בין אותו שדה בין שדה אחרת, ואחר שמכר הבעל הסכימה למעשיו וקנו מידה שאין לה שעבוד על שדה זו, אינה יכולה למחות, שאינה יכולה לומר: נחת רוח עשיתי לבעלי (כתובות צה,א). וכן אם קבלה עליה אחריות בפירוש שאם יטרוף בעל חוב של בעלה ממנו שהיא תשלם לו, אינה יכולה לטעון: נחת רוח עשיתי לבעלי (כשמואל גיטין נח,א). הגה: וי"א דאם האשה קבלה המעות אינה יכולה לומר עוד: נחת רוח עשיתי לבעלי (נ"י פ' חזקת ובמישרים נכ"ג ח"ד, דלא כרשב"ם). אשה שהודית שחייבת עם בעלה, צריכה לשלם ולא יכולה למימר בזה: נחת רוח עשיתי לבעלי, דלא אמרינן כן אלא בנכסים שמוכר (ב"י בשם תשובת הרמב"ן). אשה שסלקה כחה מנכסי בעלה קודם שקנאן הבעל, יכול למוכרן אח"כ ואינה טורפת מהן, ולא שייך בזה לומר: נחת רוח עשיתי לבעלי (מרדכי ריש הכותב ובהגהות מיימוני פכ"ג).
א. קנו מהאשה תחילה: בה"ב,ב"ש – וכן כשרצה ללוות וקודם סילקה כוחה מהנכסים ואז לווה, נחשב כקנו ממנה תחילה.
ב. כשלא הסכימה בפעם הראשונה: כתובות צה,א: אינה יכולה לומר נחת רוח עשיתי לבעלי.
רמב"ם: העמיד במקרה שבעקבות אי הסכמתה נפסד המכר.
מ"מ: משמע שהרמב"ם העמיד דוקא בכך. המ"מ נימק שאחרת יכולה לטעון שדוקא לראשון לא הסכימה כי ידעה שבכל זאת יסכים לקנות מבעלה, אך הוא עצמו הקשה על העמדה זו.
כס"מ,ח"מ: דברי הרמב"ם הם בלאו דוקא, אלא נקט כך לרבותא.
ר"ן,מ"מ,שו"ע: בין אם נפסד בין אם לא.
כתבה שטר בפני עצמו: תוס',מרדכי,ב"ש – אינה יכולה לטעון, כמו בנותנת אחריות, משום שכולי האי לא עבדה בשביל נחת רוח.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.