פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר קב ד
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ד[עריכה]
אם יש כדי לפרוע לשניהם בקרקע ומעות, אם זמנם שוה נותנים לבעל חוב מעות ולאשה קרקע (כתובות פו,א), (אפילו יש לה נדוניא עם הכתובהא) (כן משמע מפירש"י והב"י). ואם קדמה לגבות מעות, יש מי שאומר שמוציאין מידה ונותנים לבעל חוב (רא"ש). (מיהו אם הבעל חוב חפץ בקרקע, נותנים לו הקרקע) (טור, דלא כרמ"ה). ואם אין זמנם שוה, המוקדם נותנים לו המעות. ואם קדם המאוחר ותפס המעות, יש מי שאומר שמוציאים מידו (טור, דלא כב"י ברמ"ה).
קרקע ומעות:
כתובות פו,א: האי מאן דאיכא עליה כתובת אשה ובע"ח ואית ליה ארעא ואית ליה זוזי לבעל חוב מסלקינן ליה בזוזי לאשה מסלקינן לה בארעא האי כי דיניה והאי כי דיניה.
רא"ש,שו"ע: ואם תפסה מוציאים מידה. אמנם במקרה שיש לשלם רק לאחד מהם פסקו שמועילה תפיסתה, כמבואר בסע' ב.
הטעם: טור: שלא תנעול דלת בפני לווין.
רמ"ה: כל אחד מקבל כדינו.
כשהבע"ח מעדיף קרקע: טור,רמ"א: יכול לדרוש לקבל הקרקע במקום האלמנה. לשיטתו שהטעם שאמרו שמקבל מעות הוא לטובתו. וכן דעת השו"ע כמוכח מהדינים שבהמשך הסעיף.
רמ"ה,ב"ח,ח"מ,ב"ש: אינו יכול. לשיטתו שהטעם הוא שכל אחד מקבל כדינו. הב"ח, הח"מ והב"ש כתבו שלמסקנה הטור ביטל דעתו מפני דעת הרמ"ה.
כשהכתובה מוקדמת יותר: טור,שו"ע: מקבלת המעות, ואפילו אם יתפוס הבע"ח נוציא מידו.
רמ"ה,ח"מ,ב"ש: הבע"ח מקבל המעות. הב"י כתב שכך יסבור הרמ"ה לשיטתו לעיל. הח"מ כתב שדברי הטור תמוהים וכו"ע יודו בכך כיוון שאין קדימה במעות, ומה שהדגישו הרי"ף והרא"ש "וליכא חד מינייהו" נקטו כן בגלל המקרה שבסיפא שיש רק קרקע אחת, והב"ש הסכים עם הדיוק, אך כתב שמ"מ העיקר כרמ"ה ושכן דעת רש"י, הרמב"ן והר"ן.
א. נדוניא: עיין 'נצ"ב' בסיכום לסעיף הבא.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.