פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר קב ה
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ה[עריכה]
היו כתובים בכתובה נכסי צ"ב, וטענה שאבדו או שלקחם הבעל, הרי היא בנכסי צאן ברזל כשאר בעלי חובות ונשבעת שלא לקחה אותם ולא נתנה ולא מחלה, וחולקת עם בעלי חובות (רמב"ם). הגה: אם בעל חוב גובה מנדוניית האשה שהיא בעין, (עיין בח"ה סי' צ"ז סעיף כ"ו).
נצ"ב: רמב"ם,שו"ע: דינם כחוב, שאם יש קרקע אחת חולקת עם שאר בעלי החוב. לגבי תוספת שליש עיין בסיכום לסע' ב שלדעת המהרח"ש דינה כנדוניא, והב"ש חולק.
רש"י,רמ"א סע' ד: דינם ככתובה, שאם יש קרקע ומעות הבע"ח מקבל המעות והיא הקרקע.
טור: הרמב"ם ורש"י חלוקים.
ב"י: יתכן שרש"י מודה לרמב"ם, ורק כשיש לשניהם לגבות סובר רש"י שהיא גובה הקרקע לפי שכל אחד גובה כדינו.
רמ"א,ב"ש סקי"ד: וכן הרמב"ם מודה לרש"י.
ח"מ סקי"א: אמנם רש"י מודה במקרה של הרמב"ם אך לדעת הרמב"ם דינם בכל מקרה כחוב ואינו מודה לרש"י. זוהי כוונת הב"י וכן משמע בכס"מ.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.