פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר קב ז
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ז[עריכה]
הערב לאשה בכתובתהא, בענין שהוא חייב, וגירשה בעלה ואין לבעל נכסים לפרעה, לא תפרע מן הערב עד שידירנה בעלה הנאה (משנה קעג,ב) על דעת רביםב (רש"י), כדי שלא יעשו קנוניא עליו. ואסור לאדם להשיאו עצה שיגרשנה כדי שתגבה הכתובתה מהערב ואחר כך יחזירנה, דשמא לא ידירנה הנאה. מיהו אם האב ערב לכלתו בעד בנו, והבן תלמיד חכם והשעה דחוקה לו ואין האב מהנהו מנכסיו, מותר להשיאו עצה זוג (גמ'). הגה: הערב לאשה בנדונייתא, וכתב בשטר כל זמן שיתבעהו שניהם שחייב לשלם להם, ומת הבעל, אפ"ה אשתו גובאת מה שכתב להד (ריב"ש סימן תס"א).
א. בנדוניא: המ"מ הסתפק אם גם בערב לנדוניא צריך להדיר משום שגם כאן שייך קנוניא או שכאן בגלל שהוציאה ממון וחסרה על פיו לא תיקנו עבורו להדירה, והביאוהו הח"מ והב"ש. הגמ' בערכין כג,ב מנמקת שמדירים דוקא כשמוציאים מערב ולא כשמוציאים מלקוחות, כמבואר בסע' ט, משום ש"ערב מצוה הוא דעבד ולאו מידי חסריה" ולכן תיקנו לטובתו בשונה מלוקח ששם אומרים שהוא הפסיד עצמו בכך שקנה נכסים שידע שהם משועבדים לכתובה.
ב. על דעת רבים: הב"ש מעיר שהרמב"ם העתיק הגמ' כפשוטה ולא כתב שצריך על דעת רבים.
ג. ת"ח: כלומר, ואם לא יביאהו לבי"ד לא ידירוהו, אך בי"ד מדירים גם ת"ח (גמ').
ד. כתב שיתבעוהו שניהם: הריב"ש ביאר שכוונתו היתה רק שאם שניהם קיימים ונשואים לא יוכל אחד מהם לגבות החצי לבדו, אך ודאי שלא בא לומר שבכל מקרה יגבו רק יחד, כי א"כ נמצא שכלל אינו ערב במקרה של מיתה שאין הבעל קיים ובמקרה של גירושין שהבעל לא ירצה לבוא, ונפל פיתא בבירא.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.