פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר קג ב
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ב[עריכה]
אחריות המכר על היתומיםא, בין אם תמכור היא או ב"ד (כתובות צז,ב). (ולכן אף אם מכרו ב"ד, בטעות, כגון שהאשה מחלה הכתובה ליתומים, בסתר, אין היתומים יכולין לטרוף מן הלוקחב) (תשובת הרא"ש כלל ס"ג).
א. אחריות על היתומים: ח"מ,ב"ש – דוקא בע"ח שקדם לכתובה יכול לטרוף קרקע זו, אולם בע"ח מאוחר אינו יכול משום שהקרקע נמכרה לצורך פרעון הכתובה, ולכן יש ללוקח את הזכות שלה[1]. הירושלמי והטור כתבו עצה שאם אינה חוששת שיקראו לה רעבתנית טוב שלא תפרש אם מוכרת למזונות או לכתובתה, וכך יהיה לה את היתרונות לשני הצדדים, והיתרון של כתובה הוא שאם יבוא בע"ח מאוחר של הבעל לא יוכל לטרוף מהלקוחות והיתרון של מזונות הוא שלא תגבה כתובתה מנכסים בני חורין ואח"כ לא תוכל לגבות מזונותיה ממשועבדים, אלא תשמור לבסוף כתובתה שאותה יכולה לטרוף אף ממשועבדים. וביארו התוס' שאין זה שקר משום שהטעם שאינה גובה מזונות ממשועבדים הוא שאין לכך קיצבה ואין הלוקח יכול להישמר, אך כאן שהיה לה גם כתובה היה ללוקח להישמר, ולכן אם לא פירשה למה מכרה רשאית לטעון כעת שמכרה למזונות ולטרוף כתובתה ממשועבדים.
ב. מכרו לאחר שמחלה: מהרמ"א משמע בפשטות שהדין כן אף אם היתומים לא ידעו שמחלה, אולם הפרישה, הח"מ והב"ש מדייקים מדברי הרא"ש שמרמה עשו, שאם לא ידעו המכר בטל שהרי מכר בטעות הוא.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ לגבי לווה משניים שמכר לפירעון החוב הראשון פסקו בשו"ת הרשב"א ובשו"ע חו"מ שדוקא אם בי"ד מכרו לצורך פירעון הראשון אין יכול השני לטרוף אם הוא מאוחר, אך אם הוא עצמו מכר יכול השני לטרוף. אך כאן לענין נכסי יתומים הנמכרים לפירעון כתובת האלמנה, נתנו לאלמנה כח כבי"ד.