פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר קג ג
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ג[עריכה]
גרושה, לא תמכור אלא בב"ד מומחים (רי"ף,רמב"ם,רא"ש כר' יוחנן, דלא כרשב"א). ואלמנה נמי, אם נשאת, לא תמכור אלא בבית דין מומחים (טור).
הטעם שגובה שלא בבי"ד מומחים:
כתובות צז,ב: מאי טעמא? אמר עולא משום חינא. ר' יוחנן אמר לפי שאין אדם רוצה שתתבזה אשתו בבית דין. מאי בינייהו? איכא בינייהו גרושה. למאן דאמר משום חינא גרושה נמי בעיא חן. למאן דאמר לפי שאין אדם רוצה שתתבזה אשתו בבית דין גרושה לא איכפת ליה. הב"ש מביא נפק"מ נוספת, שלטעם של חינא אם מתה דוקא יורשיה נקבות יכולות למכור שלא בבי"ד אך זכרים צריכים בי"ד, ואילו לטעם של ביזוי אף יורשיה הזכרים אינם צריכים בי"ד.
רי"ף,רמב"ם,רא"ש,שו"ע: פסקו כר' יוחנן, ולפיכך גרושה צריכה למכור בבי"ד מומחים.
רשב"א: פסק כעולא, ואינה צריכה מומחים.
ריטב"א: במקרה של אלמנה הניזונת יש טעם נוסף, שאנו רוצים לזרזה לגבות כתובתה כדי שלא תמשיך ליזון מנכסי היתומים, ולכן אף כשלא שייכים הטעמים הקודמים אינה צריכה מומחים. והביאוהו הב"י והב"ש. הב"ש שואל מדוע לא מנמקים מטעם שהנכסים נחשבים כמשכון ביד האלמנה וקי"ל במכירת משכונות שמספיק הדיוטות[1], ועונה שאפשר לומר שדוקא במשכון מטלטלין לא צריך מומחים, ועוד י"ל שאינם נחשבים משכון ממש בידי האלמנה אלא רק כעין משכון.
אלמנה שנישאת: טושו"ע: צריכה מומחים.
ב"י: נימק שפוסקים כר"ח, רי"ף והרמב"ם המפרשים "חינא" שימצאו חן בעיני אנשים שירצו לשאת אותן, וטעם זה לא שייך אם כבר נישאו. שלא כרש"י שפירש שהאנשים ימצאו חן בעיניהן ולכן הבנות ירצו להינשא. קשה על הב"י שהרי איננו פוסקים את הטעם של חינא, כמבואר למעלה[2].
דרישה,ח"מ: הטעם של ביזוי לא שייך בנישאת.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ כן דעת הריב"ש, השו"ע והקצות בחו"מ סי' עג,טו, והש"ך שם חולק ומצריך מומחים, ודייק זאת מכך שדוקא באלמנה נאמר שמוכרת שלא בפני בי"ד משא"כ שאר טורפים, והקצות דחה שדוקא בע"ח הטורפים מהלווה זקוקים למומחים אך המוכרים משכון אינם צריכים.
- ↑ הר"ן כתב שנפק"מ בין הפירושים לאלמנה שנישאת, אולם בר"ן אין הכרח שכתב זאת להלכה.