פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר קג ד
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ד[עריכה]
אם ב"ד מוכרים ונותנים לה, אינה נשבעת שלא זלזלה בנכסים (אלא נשבעת שלא אתפסה צררי ושלא תפסה היא משלו) (טור). אבל אם היא בעצמה מוכרת, צריכה לכלול בשבועתה שלא זלזלה בנכסים (צח,א ע"פ רא"ש).
כתובות צח,א: מוכרת שלא בב"ד צריכה שבועה או אין צריכה שבועה... והלכתא צריכה שבועה.
תוס',רא"ש,שו"ע: הספק הוא אם משביעים אותה שלא זלזלה בנכסים, ונפסק שכן. לא מדובר על שבועת אלמנה שלא התפיסוה צררי, שהרי זו משנה מפורשת בגיטין לד,א שמשביעים אותה. הרא"ש והר"ן כתבו שצריכה להישבע גם שלא מכרה הנכסים ביותר משווים, שהרי הרווח ליתומים, ותמה הב"ש שהשו"ע לא הביא שבועה זו.
רמב"ם,רמב"ן: הספק הוא אם את השבועה שלא התפיסוה צררי מצריכים אותה להישבע דוקא קודם המכירה, ונפסק שכן. לדעתם אין שבועה שלא זלזלה בנכסים.
מכירה לפני שבועה: ב"ש - משמע מהנאמר שצריכה "לכלול" שמדובר שעדיין לא נשבעה שלא התפיסוה צררי, ומהלשון "נכסים" שמדובר בקרקעות, ובכל זאת משמע שהמכר קיים, שלא כנפסק בסי' צו שקודם שבועה המכירה בטלה בקרקעות, משום שמדובר כאן במכרה עכ"פ בפני הדיוטות, ובכך אין המכירה בטלה כמבואר בשו"ע שם. ועוד נראה שהשו"ע מודה לדברי הרמ"א בשם המהרי"ק שם, שאם לא ערערה המכר קיים, וכאן מדובר שלא ערערה.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.