פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר קה ה
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ה[עריכה]
המוחלת כתובתה אינה צריכה לא קנין ולא עדים, והוא שיהיו דברים שהדעת סומכת עליהם ולא יהיו דברי שחוק והיתול או דברי תימה, אלא בדעת נכונה (רמב"ם). הגה: אנסה למחול, כגון שהיה מתקוטט עמה תמיד ומחלה לו כדי שתשב עמו בשלוה, מחילתה בטילה אע"פ שלא מסרה מודעאא (תשובת הרשב"א סימן תתפ"ג).
מחילה על שט"ח: מהר"ם,שו"ע,רמ"א[1],רש"ל: אינה צריכה קנין. כך מדייקים הח"מ והב"ש מהשו"ע כאן. הרש"ל מוכיח זאת מאלמנה ששהתה כ"ה שנים, שאע"פ שיש ע"כ את שטר הכתובה מ"מ מחילתה מועילה.
ר' ישעיה,סמ"ע: צריכה קנין.
ב"ח: מנמקו שהלכה כבית שמאי ששטר העומד להיגבות כגבוי דמי (יבמות לח,ב), ולכן המלווה מוחזק וצריך קניין למחילתו. הש"ך דחה סברא זו כי לא קיי"ל כב"ש, והקצות כתב כב"ח אך מטעם שהשטר כגבוי גם לב"ה לחלק מהדברים.
עיטור,תומים,ש"ך[2]: מנמקים שבגלל שלא החזיר את השטר, מוכח שלא גמר בדעתו למחול לגמרי.
ש"ך,פת"ש: ספיקא דדינא. הש"ך כותב שבירושלמי מובאת מחלוקת על כך, ופוסק שהוי ספיקא דדינא. ובפת"ש מביא אחרונים לכאן ולכאן.
א. המחילה בטילה: ח"מ – מדובר דוקא באונס הידוע.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.