פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר קו ב

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר קו ב

סעיף ב[עריכה]

כתב לה עמהם מטלטלין בלבד, או ששייר לעצמו קרקע כל שהוא, כתובתה קיימת (ב"ב קלב,ב). ולפי מה שתקנו הגאונים שכתובה נגבית מהמטלטלין, אפילו שייר מטלטלין^א כל שהוא, כתובתה קיימת, שהרי היא אומרת: ממה ששייר אני גובה, ומתוך שתרד למה ששייר תרד לשאר נכסים ותטרוף (רמב"ם). הגה: מי שצוה לתת לבניו כך וכך, או לאחרים, וצוה כך לפני אשתו, ושתקה, י"א שצריכה לקיים (מרדכי ריש אלמנה ניזונית בשם ראב"ן ובפרק מי שמת). ויש חולקים^ב (מרדכי פ' י"נ בשם הר"ם). ולכולי עלמא אם אמרה למקצת דבריו אין, ומקצת דבריו שתקה, דלא הוי מחילה במה ששתקה, אבל במה שאמרה אין, צריכה לקיים^ג (פסקי מהרא"י סימן פ"ו). ואינה יכולה לומר שעשתה שלא לטרוף דעתו (מהרי"ו סימן י"ט). ואם קבלה קנין לקיים מתנותיו, ואחר כך אומרת שלא מחלה כתובתה ומה שקבלה קנין משום שהנכסים היו בידה וברשותה, הדין עמה וגובאת כתובתה (ריב"ש סימן רמ"ד).

א. כתב לה מטלטלין לאחר תקנת הגאונים:

ש"ג,ב"י: אין כתובתה קיימת. בשייר מטלטלין השתנה הדין לאחר התקנה הואיל וגובה מהם, אך בנתן מטלטלין הטעם הוא שלא נתן לה דבר חשוב, וטעם זה קיים גם לאחר התקנה.

ח"מ,ב"ש: גם לדעתם, אם נתן קרקע ליתומים ומטלטלין לאשה כתובתה קיימת, כי לא השווה אותה כשאר הבנים.

ד"מ,ב"ח: קיימת.

ב. חילק בפניה: ראב"ן: הפסידה אף אם לא חילק כל נכסיו ואף אם לא כתב לה כלום. ב"ש – וכן דעת הסוברים בסעיף הקודם שמדובר בגמרא שלא בפניה. אך הח"מ חולק וסובר שלדעתם מדובר בין בפניה ובין שלא , ותמה על הראב"ן כיצד מועיל בלי שחילק הכל ובלי שנתן לה כלשהו.

רש"י,מרדכי: לא הפסידה אלא בחילק כל נכסיו ונתן לה כלשהו.

רמ"א: הביא שתי הדעות. לפי המבואר בסע' הקודם מפשט השו"ע משמע שסבר כרמב"ם, וא"כ לדעת הב"ש דעתו כראב"ן. ב"ש – מכיוון שיש מחלוקת הפוסקים אם זכה המקבל עליו להביא ראיה, כמבואר ברמ"א חו"מ סי' רנא.

כשהנכסים בידה: ריב"ש: המחלק בפניה אפילו בקנין לא הפסידה, כי הסכימה רק שיתנו להם אך לא מחלה על זכות גביית הכתובה מהם.

רמ"א סוף הסע': מעמיד דבריו במקרה שהנכסים היו בידה, ובכך אף הראב"ן ושעימו מודים. כשאינם בידה על-כרחך הסתלקותה היתה מכך שלא תיטרוף מהם, אך כשהם בידה יתכן שהסתלקותה היתה רק שינתן להם אך לא ויתרה על שיעבודה וזכות גבייתה.

ב"ש: הריב"ש עסק אף כשלא היו בידה, וחלוק על הראב"ן.

ג. למקצת הסכימה ולמקצת שתקה: מהרא"י,רמ"א: צריכה לקיים מה שהסכימה.

ח"מ: מדובר אף כשהסכימה לכל. הח"מ התקשה מדוע לא חוששים שהסכימה רק כדי לעשות נחת רוח לבעלה, ותירץ שיש לחדש ולחלק בין בריא לשכ"מ, ולומר שבשכ"מ אין חשש לנחת רוח. הב"ש דחה קושייתו, שבכתובה כלל לא חוששים לנחת רוח.

ב"ש: דוקא כשלמקצת שתקה ולמקצת הסכימה. כשהסכימה לכל יש חשש שהסכימה רק כדי שלא תיטרף דעתו, שכן חשש זה קיים אף בכתובה, אך כשלמקצת שתקה מוכח שלא חששה לכך.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.