פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר קז א
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף א[עריכה]
הכותב כל נכסיו לאשתו, בין בריאא (תיקו ב"ב קלב,א) בין שכיב מרע, אף על פי שקנו מידוב, לא עשאה אלא אפוטרופא על יורשיוג, בין שהיו יורשיו בניו ממנה או מאשה אחרת או אחיו, או שאר יורשיןד. ואם שייר כל שהוא, בין קרקע בין מטלטלין, קנתה כל מה שכתב לה (ב"ב קלא,ב). (בין כך ובין כך לא אבדה כתובתה) (טור).
א. בריא: ב"ש – הגמרא נשארה בתיקו ואם כן לכאורה כשהאשה מקבלת את הנכסים נעשית מוחזקת ולא יוכלו להוציא מידה, אך יש לומר שלפני שנותנים לה אומרים לה שאין תפיסתה תפיסה ואינה מקבלת אלא לשם אפוטרופוס.
ב. קנו מידו: ר' יונה הביא דעה שבקנין קנתה לגמרי כי למינוי לאפוטרופוס אין צורך בקנין, וחלק עליה. השו"ע חו"מ רמו,ז הביא את שתי הדעות ואילו כאן פסק כר' יונה.
ג. עשאה אפוטרופוס כשהיורשים גדולים: רי"ו והרמ"א רצ,כו כותבים שיכולים לומר שאינם רוצים אפוטרופוס, וסייגו הח"מ והב"ש שעכ"פ כל עוד לא מחלקים ביניהם הירושה חייבים לקבלה.
ד. שאר יורשיו: רמב"ם,נ"י,שו"ע: גם בשאר יורשים תולים שרצה שיכבדוה וכוונתו היתה רק לעשותה אפוטרופוס.
שו"ת רא"ש: בשאר יורשים לא תולים אלא הוי מתנה גמורה. הביאוהו הח"מ והב"ש.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.