פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר קטז ה
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ה[עריכה]
הממאנת, אין לה מנה ומאתים (משנה כתובות ק,ב) אבל יש לה תוספת (קא,א); וחייב לזונה (קז,ב) ולפדותה כל זמן שהיא תחתיו ואוכל פירותיה (משנה ע"פ רא"ש), אבל אם הלך למדינת הים ולותה למזונותיה או לפדיונה ואח"כ מיאנה, אינו חייב לשלם אף על פי שאכל פירותיה (קז,ב), ואפילו הם בעין (רא"ש).
נצ"ב ומילוג: עיין בסיכום לסעיף א, שלדעת הרי"ף, הרמב"ם והשו"ע פטור דוקא ממילוג שנגנב ולא מבלה שלא כדין, ולשיטת רש"י פטור אף בכך. ובנצ"ב לכו"ע פטור אף במכר, שהרי כדין עשה.
דין תוספת כשלא הכיר בחסרונה – סיכום כללי:
בעלת מום ונדרנית – אין לה (קיז,ג-ד); חייבי לאוין – יש לה (קטז,א); איילונית – יש לה (קטז,ג); שניות – יש לה (קטז,ד); ממאנת – יש לה (קטז,ה); עוברת על דת וזינתה – אין לה (קטו,א;ז); רמ"ת – לרמב"ם ולשו"ע אין לה ולעיטור ולרמב"ן יש לה (קיז,א).
באופן עקרוני בעל נותן תוספת עבור חיבת ביאה, אמנם במקרה שהסתירה ממנו דבר שודאי אינו מתפייס בכך לא התכוון לתת על דעת כן. ונפרט:
בחייבי לאוין ביאר הר"ן שיש משום שאדם מתפייס בכך ולכן יכולה לטעון שלא גילתה משום שסברה שיתפייס, וה"ה לשניות; בעוברת על דת ובזינתה אין לה משום שקילקלה במעשיה; בממאנת יש משום שנתן על דעת כך; לבעלת מום ונדרנית אין כי אין אדם מתפייס בכך ולא נתן לה על דעת כן. לפי הרמב"ן דוקא כשהיא ידעה מכך ולפי הרמב"ם והשו"ע אפי' כשלא ידעה מכיוון שגם הוא לא יכל לדעת; לרמ"ת לפי הרמב"ן יש משום שהיא לא ידעה מכך ולפי הרמב"ם והשו"ע אין אע"פ שלא ידעה; לאיילונית יש לפי הרמב"ן משום שלא ידעה מכך, ולפי הרמב"ם והשו"ע משום שהוא יכל לדעת שיש לה את חלקם, ועיין בהרחבה בסיכום לסע' ג.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.