פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר קיא טז
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף טז[עריכה]
מי שצוה בשעת מיתה שלא ירשו בניו כתובת בנין דכרין, אין שומעין לו (רמב"ם מכתובות סח,ב). הגה: אבל אם התנה כן בשעת נשואין, תנאו קיים (טור). וי"א דאין כתובת בנין דכרין נוהגת האידנא, דעיקר התקנה היתה כדי שיתן אדם לבתו כבנו, ועכשיו נוהגים ליתן לבת יותר ויותר (ג"ז שם), וכן נוהגין במדינות אלוא.
א. מנהגנו: בשו"ת הרשב"א כתב לגבי מקום שנוהגים לגבות אפילו מטלטלין שהכל הולך אחר המנהג, כדברי הגמ' בב"מ קד,א שדורשים לשון הדיוט. והרמ"א כאן פסק להפך לפי שכן המנהג במדינות אלו.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.