פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר קיב ד
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ד[עריכה]
נשאת הבת, ומיאנה או נתגרשה או נתאלמנה, אפילו היא שומרת יבם, הואיל וחזרה לבית אביה ועדיין לא בגרה, הרי זו נזונית מנכסי אביה עד שתבגר או עד שתתארס (כתובות נג,ב ע"פ רמב"ם). הגה: וי"א דוקא מן האירוסין, אבל משנשאת שוב אין לה מזונות (רא"ש,טור). וי"א עוד דוקא בחיי אביה, דכשמת אביה היתה ברשותו, אבל לאחר מיתת אביה אבדה מזונות מיד שנתארסה (טור בשם הרא"ש), וכן נראה עיקר.
קטנה שהתגרשה או התאלמנה:
כתובות נג,ב: לר' יהודה אינה ניזונת ולחכמים ניזונת. הלכה כחכמים.
רמב"ם,שו"ע: מדובר אפילו אם נישאה ואפילו אם התאלמנה לאחר מות אביה.
רא"ש,ר"ן,רמ"א: מדובר שרק התארסה וכן שהתאלמנה בחיי אביה, אחרת אין לה מזונות. לדעת הפרישה אם התארסה רק לאחר מות אביה והתאלמנה יש לה מזונות, כי בגלל שכבר התחייבו לה אע"פ שפקע חיובם כשהתארסה כעת חזרה לזכותה, והט"ז חולק. הרמ"א כתב שי"א דוקא מהאירוסין וי"א עוד שדוקא בחיי אביה וכן עיקר. הב"ש דייק שלדעה הראשונה יש לה מזונות אפילו כשהתאלמנה אחר מות אביה, ותמה איזו שיטה זו[1].
ר"ת: מדובר אפילו אם נישאה אך דוקא כשהתאלמנה בחיי אביה.
רש"י: הסוגיא היא אליבא דמ"ד שיש מזונות לארוסה, אך להלכה שאין לה, אין לה אפילו אם רק התארסה והתאלמנה בחיי אביה.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ אולי אפשר ליישב שאין כוונתו לשיטה מסויימת, אלא מכיוון שיש כאן שתי מחלוקות שאינן תלויות זו בזו, כתב שלגבי כל אחת מהאפשרויות יש החולקים על השו"ע.